בשנות השבעים של המאה העשרים חלה תמורה יסודית בשדה הכשרת המורים בישראל. שלושה בתי מדרש למורים זכו ליהפך למכללות לחינוך, כלומר מוסדות להשכלה גבוהה המוסמכים להעניק לבוגריהם את התואר האקדמי 'בוגר בהוראה'. בין אלה היה בית המדרש למורים העברי בירושלים. התפתחותו רבת הגלגולים של בית המדרש למורים העברי, שנוסד בשנת תרע"ד בסערת 'מלחמת השפות', היא בבואה נאמנה לתולדות הכשרת המורים בארץ ישראל. מנהליו הראשונים של בית המדרש, דוד ילין ובן-ציון דינור, הציבו ציוני דרך חשובים, שהובילו למימוש חלום האקדמיזציה. התהליך כולו מתואר בהרחבה בספר זה. הספר מסרטט את קווי ההתפתחות של הכשרת המורים בארץ מתחילת המאה ועד שנות התשעים, מתוך התרכזות בסיפורו של בית המדרש למורים העברי, הוא המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. הספר יצא לאור לרגל יובל השמונים למכללה.