תומס הובס (Thomas Hobbes) ‏ (5 באפריל 1588 - 4 בדצמבר 1679) הינו הוגה דעות ליברליסטי ופילוסוף פוליטי אנגלי, אשר התפרסם בעיקר בזכות ספרו "לוויתן" (Leviathan 1651), העוסק בשלטון וסמכות.

הובס מציג את ההיסטוריה האנושית כהיסטוריה של מאבק סביב השרדות וצבירת כוח. על-פי הובס, מצבו הטבעי של האדם הוא מלחמת כל-בכל, והוא מתאר את התפתחות החברה האנושית כהתאגדויות שונות של בני אדם לצורך הגנה הדדית.

על-פי תיאוריו, האדם זקוק, מחד לבעלי ברית רבים ככל הניתן, אך מאידך אינו יכול לסמוך על בעלי בריתו, ובמיוחד כאשר מספרם גדול והוא אינו יכול להכירם. לפיכך, האדם ישאף ליצור איזון מסוים בין נטייתו להתאגדות רבה, לבין נטייתו לכיתתיות בתוך גבולות ההתאגדות.

הובס סבר כי האדם תוקפני הן משום שהוא מעוניין בצבירת כוח, והן משום שהוא מגן על עצמו כנגד תוקפנותם האפשרית של בני אדם אחרים. על-פי הובס, אדם יהיה בטוח אך ורק כאשר ישלוט באופן בלעדי על כל בני האדם האחרים, אך מצב זה אינו אפשרי גם באופן תיאורתי.

הסמכות והחוק, לפי הובס, נובעים משני גורמים: הצורך של בני האדם להתאגד כנגד הטבע וכנגד בני אדם אחרים, והיכולת של בני אדם להפעיל כוח זה על זה, על מנת לשלוט זה בזה לטווח ארוך.

לפי הובס, כל שלטון שואף להעמיק את שליטתו בחברה, שכן הוא מבטא את צורכי השכבה השלטת בצבירת כוח. יתרה מזו, מתאר הובס, בתהליך ההיסטורי המודרני הולכות המדינות וצוברות כוח (ביחס לפרטים בהן), ונהייות למוקדי כוח בלתי מוגבלים. תופעה זו השווה הובס ללוויתן, כשם ספרו הדן בנושא.