גורדון נולד בשנת תרט״ז (1856) בכפר טרוֹינוֹב, שכיום נמצא באוקראינה, מת בשנת תרפ״ב (1922) ונקבר בקבוצת דגניה א, שהייתה לביתו בשנות חייו האחרונות. הוא נחשב לאחד מהאבות הרוחניים המייסדים של תנועת הפועלים הארץ־ישראלית, שראשיה כוננו את מדינת ישראל. דמותו המופתית של גורדון וסיפור חייו היו מקור השראה מתמשך לדורות של צעירים שחיפשו בציונות הגשמה אישית ורוחנית.