הספר פרקי הוריית הקורא מציג מבחר קטעים (במקורם הערבי ובתרגום עברי) מתוך החיבור הארצישראלי 'כתאב הדאיה אלקאר' (=ספר הוריית הקורא), שחיבר חכם הלשון הקראי החשוב אבו אלפרג' הרון (שהתפרסם בכינוי 'המדקדק הירושלמי'), במחצית הראשונה של המאה האחת עשרה. הקטעים הנבחרים מייצגים עניינים הנידונים דרך קבע בדיסציפלינה הקרויה 'תורת הקריאה במקרא' על שני מרכיביה: תורת הדקדוק ותורת טעמי המקרא. הוסיפה הערות ביאור לכללי הטעמים: מריאל מהדב

מילון זה הוא פרי מחקר שנמשך כשלושה עשורים על אוצר המילים הייחודי ללשון הגאורגית היהודית המדוברת בימינו, לרבות המרכיב העברי המשובץ בה. המחקר מבוסס על עבודת שדה רבת-שנים שנערכה במקומות שונים בגאורגיה ובארץ. אוצר מילים זה משקף את ייחודי הלשון והתרבות ובמידה רבה גם את האנתרופולוגיה וההיסטוריה של קהילת יהודי גאורגיה.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה כחצי יובל שנים. מאז פרסום המהדורה הראשונה בתשע"ג הוא תוקן, הורחב ושוכלל. הוא מציג מעל 4500 ערכים וכ-6000 תת-ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים, רובם נרשמו מפי כ-240 מסרנים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, בגאורגית היהודית, בפרסית היהודית, ובלהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון החכיתייה של פרופ' יעקב בן-טולילה, אל מילון האיטלקית היהודית של פרופ' מריה מאיר-מודנה (בדפוס) ועוד. ערכים אחדים הם בעיקרם מדריך ביבליוגרפי.

בספר שלפנינו מוצעים שנים עשר פרקי מחקר ועיון מאת פרופ' אילן אלדר, העוסקים בשיטות ניקוד קדמוניות של העברית ובמסורות הקריאה (הגייה ותצורה) של היהודים הנוהגות בתפוצות ישראל, בייחוד במנהג אשכנז הקדמון. פרקים אלו התפרסמו לאורך השנים כמאמרים נפרדים וכאן הם מאוגדים כמשנה סדורה אחת . הפרקים בכרך זה: פרק א: הניקוד הארצישראלי טברני: מהותו וגלגוליו פרק ב: ניקוד ההגדה של פסח במחזור ויטרי פרק ג: טיבן של מסורות הקריאה העבריות בימי הביניים והמקורות למחקרן פרק ד: חקר מסורות הקריאה של העברית שבפי עדות ישראל פרק ה: ההגייה המסורתית של יהודי בגדאד פרק ו: כפלי גרסה במסורותיה הלשוניות של העברית פרק ז: מסורת הקריאה הקדם אשכנזית פרק ח: לשאלת מקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית פרק ט: מסורות ההגייה ושיטות הניקוד של העברית פרק י: תרומת שלמה מורג לחקר המורשה הלשונית של יהודי תימן פרק יא: חידושי לשון בפיוטי מחזורי אשכנז פרק יב: צורות לשון חכמים במסורת הקריאה האשכנזית הקדומה כהשתקפותה בניקודו של מחזור וורמייזא

בספר זה תיאור ממצה של מסורת העברית של יהודי דרום תימן. מסורת זו נבדלת בפרטים רבים מזו שהילכה בעיר צנעא, המסורת המרכזית של יהודי תימן. הספר מושתת על עבודת שדה שכללה מאות שעות הקלטה מפי מסרנים מהימנים יוצאי דרום תימן ועל כתבי יד מנוקדים מאזור זה. התיאור מקיף תחומי לשון רבים, ובעיקר הפונולוגיה והיבטים מגוונים בקריאת המשנה. לוז החיבור הוא סקירה של כ-1200 שמות עצם שנתחדשו בלשון המשנה, ושהמחבר השווה בפירוט רב למסורת מרכז תימן על פי כלל עדיה ולמסורות רבות אחרות של לשון המשנה – כתבי היד המעולים שלה והמסורות שבעל פה שתוארו במחקרים קודמים. תוכן העניינים: מבוא על מסורות הלשון ועל מחקרן מחקר מסורת תימן מחקר מסורת דרום תימן על הקהילות הנחקרות שרעב עדן יהודי דרום תימן וספרי הדפוס שיטות העבודה במחקר זה הקורפוס העדים הצגת הממצאים ודרכי הניתוח שלה הפונולוגיה של קריאת המקרא פתיחה תיאור ההגאים העיצורים התנועות ההטמעה בקריאת המקרא הטעמה ראשית הטעמה משנית הטעמה משנית בהברה סגורה המכפל פתח גנוב הפונולוגיה של קריאת המשנה מכפל המכפל ב-ר המכפל באותיות אהח"ע מכפל ב-י שוואית וב-מ שוואית מכפל לאחר מה דגש דחיק השפעת הגרוניות ניקוד התחילית לפני גרונית תנועת הגרונית הפתח הגנוב שינויים בפעלים בעלי גרונית ניקוד ה הידיעה לפני גרוניות ולפני ד דגש ורפה באותיות בגדכפ"ת דיגוש שלא על פי כללי טבריה ריפוי שלא על פי כללי טבריה ניתוח ומסקנות ההטעמה בקריאת המשנה תצורת שם העצם במסורת קריאת המשנה השמות העבריים השמות השאולים מן הלעז ענייני לשון שונים במסורת קריאת המשנה צורות בינוני מעניינות ניקוד ש' הזיקה ניקוד ובכ"ל במעמד פרטוני צורות הפסק בינוני צמוד לכינוי המדבר בינונית בכינויי מושא נפרד במקום נסמך נסמך במקום נפרד חיבור של למילה התוכפת כינוי הנוכח יידוע שמות עצם כתיב וקרי בקריאת המשנה מסורת דרום תימן – סיכום הפונטיקה מסורת הקריאה בלשון חז"ל הערות הנוגעות לתצורת השמות מאפייניה של מסורת דרום תימן תובנות על מסורת מרכז תימן דברי חתימה ביבליוגרפיה וקיצורים מפתח המילים

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות והוא מציג את תרגום פרקים א-ח של ספר דניאל לארמית החדשה של יהודי עמדיה, שבצפון עיראק, לפי הקריאה של ר' עלואן אבידני ז"ל הידוע כמקור סמכותי למסורות יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה שנעשתה על פי הקלטות משנות השישים של המאה העשרים והמלווה בהערות מאירות עיניים. המחבר משווה את נוסח התרגום ולשונו לארמית הקלסית וללהגי הארמית החדשה, יהודיים ונוצריים כאחת. במבוא המפורט מרצה המחבר דרך שיטה על התובנות העולות מחקר פרטי התרגום. לאחר המבוא בא גלוסר המשמש מפתח לתוכן הספר כולו.

בספר זה מתפרסמים בפעם הראשונה נוסח התרגום המסורתי עתיק היומין להגדה של פסח בגאורגית יהודית והמחקר על טיבו ומאפייניו. פן לשוני מעניין של הלשון הוא הקַדמות, לרבות השימוש באוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש לא בגאורגית הכללית ולא בגאורגית היהודית המדוברות בימינו, ולרבות המרכיב העברי-ארמי המשובץ בגאורגית היהודית. הנוסחים השונים של התרגום המתפרסמים כאן יתרמו גם לחקר ההיסטוריה והדיאלקטולוגיה של הלשון הגאורגית.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה מעל עשרים שנה. הוא מציג למעלה מארבעת אלפים ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים ולמעלה משנים עשר אלף תת-ערכים, רובם נרשמו מפי מידענים רבים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בלשונות שעד כה לא טופלו כלל או לא טופלו במדה מספקת: הערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, הגאורגית היהודית, הפרסית היהודית, ולהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון גם מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון שבכתובים על האיטלקית היהודית מאת פרופ' מריה מאיר-מודנה. בערכים מסוימים הוא משמש בעיקר מדריך ביבליוגרפי. על יסוד האוסף של פרופ' שלמה מורג ז"ל.

פתח דבר, ותוכן עניינים בפורמט PDF מופיעים ב-"עמודים מהספר".

ספר זה מוקדש לזכרה של מוריה ליבזון ז " ל, תלמידת חכמים שנסתלקה בלא עתהּ. שבעה עשר מאמרים מכונסים בו. המאמרים חדשים לגמרי וכולם עוסקים בחקר תחום מתחומי הספרות והלשון העברית לתולדותיהן, למן המקרא, המשנה והתלמוד, דרך פרשנות ימי הביניים, ועד העברית החדשה. הם נכתבו בידי מיטב החוקרים והמורים במדעי היהדות ובלשון העברית . במאמרים מתלבנות סוגיות כוללות כגון: בחינת רבדיה של משנת סנהדרין, סגנונו של הפייטן שמואל השלישי, עיונים בערבית יהודית בכתבי הרמב " ם, תאוריה ופרקטיקה בקריאת סיפורת עברית מתורגמת, ומבנים להבעת הדדיות ויחסים סימטריים בעברית; וכן בירורי מילים ומונחים כגון " הושבה " בתלמוד הירושלמי ," אדבריה " בבבלי, והשם " נחמתא " בקדיש; ובירורי נוסחאות כגון " לברך את עמו ישראל באהבה ".

בגיליון זה של "מחקרים בלשון" מתפרסמים שלושה עשר מאמרים חדשים הדנים במגוון רחב של סוגיות מעניינות ומרתקות מתחומי הלשון העברית לתקופותיה ולרבדיה, לרבות סוגיות חוצות תקופות: מן המורפו-פונולוגיה המקראית ועד המימוש הפונטי של שמות המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו-ערביים; מלשון האמוראים בראי חידושי הלשון של בן סירא ועד ניסוח כלל חדש להתערערות העיצורים הלועיים והסדקיים בעברית של השומרונים במקרים שנחשבו עד כה "חריגים"; מגיזרון המילה התלמודית "פרדכת" ועד שימוש המילה "ידיד" במגילות ממדבר יהודה בימי הביניים ובעברית החדשה; מדיון חדש בצורות ה"רצף" המקראיות מטיפוס 'ויקטל' ועד אליעזר בן יהודה כמתכנן לשון; מדקדוק התפילה האשכנזי והשפעתו על פוסקי ההלכה ועד לשונה של סיפורת זרם "המהלך החדש" שפעל בעיקר בוורשא בעשור האחרון של המאה התשע עשרה, ועוד נושאים מעניינים. קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים, מזה 21 שנה. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

הספר תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה: שיעורי יסוד , מבוסס על רישומי ההרצאות שנשא פרופ' שלמה מורג בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. את ההרצאות רשמה עדה ירדני, היום ד"ר עדה ירדני, מומחית עולמית באפיגרפיה ובתולדות הכתב העברי. רישומיה מאותם הימים לא נס לֵחָם, ועתה הם רואים אור, לתועלת תלמידי האוניברסיטאות והמכללות ולמוריהן ולקהל שוחרי הלשון העברית באשר הם. המבואות בספר מיועדים להכניס את הלומד המתחיל בעולמן של סוגיות יסוד בתורת הלשון העברית והוא מגיש בסגנון הרצאי, שיטתי, דידקטי וידידותי את אבני היסוד של תורת הלשון העברית. הספר דן בהבחנה העקרונית בין פונולוגיה לפונטיקה, ובין תורת ההגה של תקופת לשון המקרא כפי שהיא עולה מעדויות חיות של הלשון העברית לבין ההגה המשוער והמשוחזר מתעתיקים קדמונים. בכלל הסוגיות הנידונות בספר, הוא סוקר דרך שיטה את קבוצות ההגאים, מעלה שאלות כוללות הנוגעות לצורות הלשון לגלגוליהן מן השמית הקדומה ועד ללשון המקרא, ומסביר את השפעת חוקי ההגה על הצורות. רשמה וכינסה עפ"י השיעורים: עדנה ירדני לאתר לזכרו של פרופ' שלמה מורג ז"ל