ספר המכנס מבחר עבודות אדריכלות שתוכננו בשנים 1980-2010 על ידי סטודיו האדריכלות הישראלי המפורסם – חיוטין אדריכלים. הסטודיו נוסד ב 1978 על ידי ברכה חיוטין וד"ר מיכאל חיוטין ומתמחה בתכנון אדריכלי של מבני ציבור, מגורים, תכנון פנים ותכנון עירוני. חיוטין אדריכלים זכו במספר תחרויות לאומיות פתוחות וסגורות לתכנון מבני ציבור בהם היכל המשפט בחיפה (1994); מוזיאון מאנה כץ בחיפה (2000); היכל המשפט בירושלים (2007); מוזיאון הסובלנות בירושלים (2010). הוא אחראי לתוכניות אב של מספר מוסדות אקדמאיים בהם מכון ון ליר (2009) והקמפוס החדש של אונברסיטת בן גוריון בנגב (2013), שניהם זכיה בתחרויות. הסטודיו זכה במספר תחרויות לתכנון מבנים אקדמיים, אותם גם ביצע, בהם בית הסנט באונברסיטת באר שבע (1994); המכללה האקדמית בתל אביב (1969); בית הסטודנט באונברסיטת חיפה (2002); האקדמיה על שם פולונסקי בירושלים (2010) ועוד. בהכרה בתרומתם היחודית לתרבות האדריכלית בארץ ובעולם הוענקו לחיוטין אדריכלים פרסים רבים בהם פרס אגודת האדריכלים האמריקאית ( AIA )לתכנון בתי משפט (2008); פרס רכטר (1996; 2006); אות העיצוב (2005; 2009;2011) פרס אגודת האדריכלים (1993) ופרסים בין לאומיים נוספים. עבודות התכנון האדריכלי של החברה הוצגו במספר רב של תערוכות אדריכלות לאומיות ובין לאומיות ופורסמו במיטב העתונים המקצועים בארץ ובעולם. ברכה ומיכאל חיוטין פעלו בתחום האקדמי באונברסיטאות בארץ ופרסמו בארץ ובחוץ לארץ, ביחד ולחוד, מאמרים ומספר ספרים בנושאים של תכנון אדריכלי בהם: Architecture and Utopia-The Israeli Experiment (Asghat 2007), Architecture for Justice (Tel aviv Museum 2006), and Architecture of Ben Gurion University 1990-2006 (BGU Press 2008) .

אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב הוא מחקר מקיף ראשון על התכנון האדריכלי של הקיבוצים והמושבים שהוקמו בארץ ישראל במאה העשרים. הספר דן בקשר שבין האידאולוגיה לאדריכלות בהקשר היסטורי רחב של מגמות ביצירת חברות אוטופיות ותכנון יישובים אידאלים. מוצגים בו רעיונות לתכנון האדריכלי של יישובים המופיעים אצל הנביא יחזקאל ובכתביהם של הוגים כאפלטון, פוריֶה, אוֹון, מרקס ואנגלס, ואדריכלים כוויטרוביוס, לֶדו ולה-קורבזיֶה, ונבחנים הדמיון היצירתי שלהם והשפעתו על דרכי החשיבה של אבות ההתיישבות הציונית כיצחק טבנקין ואליעזר יפה, ושל אדריכלי הקיבוצים והמושבים כריכרד קאופמן, אריה שרון ושמואל ביקלס. הספר מנתח את הפריסות המרחביות של היישובים בזיקה לזרמים האידאולוגים החברתיים שהתקיימו בארץ ישראל. נסקרת בו התפתחות דגמי היישובים לאור השינויים הטכנולוגים, הכלכליים והפוליטיים המפליגים שחלו בעולם ובישראל מראשית המאה העשרים עד סופה, ונבחנת השפעתם של השינויים באידאולוגיה על השינויים בפריסתם המרחבית.