המחצית הראשונה של המאה התשע - עשרה הציבה בפני יהודי אירופה שורת אתגרי קיום ומחשבה, זהות ותרבות בעוצמה שלא נודעה עד אז. ממערב וממזרח נשבו רוחות חדשות ומתנגשות. נחמן קרוכמל , גדול הוגיה וחוקריה של תנועת ההשכלה בגליציה, בחר להתייצב ב"אמצע", במקום החמקמק שממנו ניתן לנסות ולהביא מרפא. מורה נבוכי הזמן הוא סיכום מחשבתו ועולמו של גאון רוח. הוא צועד בנתיבו של הרמב"ם, אך משלב דיון היסטוריוסופי מקורי וניתוח חלוצי של הסוגות המרכזיות בספרות היהודית; חיבור פילוסופי-דתי, המניח תשתית לתחייתה ולחידושה של היהדות.