מִתחם הקריה עבר יותר שינויי ייעוד המקרקעין מכל אזור אחר בתל-אביב – מושבה טמפלרית, מחנה צבא בריטי, מחנה של 'ההגנה' (מחנה יהושע), מרכז השלטון הממלכתי (ממשלת מדינת ישראל), בסיס המטכ"ל ומוקד המע"ר העירוני בימינו. בספר החדש הקריה בשנות כינוּנה 1948–1955 , המבוסס על עבודת הדוקטור של המחבר, מנותח תהליך השינויים שהתחולל במרוצת השנים הנדונות: המאבק לרכישת אדמות שׂרונה (ממשלת המנדט, הטמפלרים, הקק"ל, עיריית תל-אביב); הוויכוח על מקום מושבה של ממשלת ישראל העתידית (מול 'מחנות נתניה'); סיפורן של לשכות ראשי המדינה – ויצמן, בן-גוריון והשרים – והפוליטיקה מאחוריהם; ייסודן של הרשויות הממלכתיות בקריה – המטה הארצי של משטרת ישראל, הקמת מטה 'המוסד', מבקר המדינה, גנזך המדינה, המדפיס הממשלתי (לרבות המִטבעה והכספות של בנק ישראל), קול ישראל, השירות הבולאי; בית היולדות 'הקריה' ועוד. התהוות משרד הביטחון בחיק ההסתדרות הכללית (כיצד 'סחב' בן-גוריון את ראשי ההסתדרות ואת בנייניה להקמת משרד הביטחון); סקירה מקיפה של בעיית המחנות הצבאיים בתל-אביב לאחר מלחמת העצמאות; הגורמים להעברת מחנה המטכ"ל מרמת-גן לקריה בפברואר 1955 וכינוּן הקריה הביטחונית. במחקר נחשפים לראשונה גילויים באשר לעיצוב התשתית המבוּנָה של המשטר, השפעת הקריה על המִרקם האורבּני (חסימת עורקי תנועה), התפתחות המטכ"ל של צה"ל, ומועלות שאלות אקטואליות מהיבט הדין הבינ"ל הנובעות מהימצאוּת המטכ"ל בקריה. ספר זה הינו כרך המשך לספר שׂרונה בשנות המאבק 1939–1948, שנבחר לספר שנת המאה של תל-אביב (בתחום ההיסטורי), ובשנת 2010 זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

במשך שלושים שנים שלטה בריטניה הגדולה בארץ ישראל, מ´הצהרת בלפור´ ב-2 בנובמבר 1917 ועד להפלגת הנציב הבריטי העליון ב-15 במאי 1948 בנמל חיפה. בכרך הנוכחי מוגשים לקורא מחקרים חדשים הדנים בסוגיות משנות השלטון הבריטי בארץ. מרבית המאמרים בקובץ ממוקדים בהיבטים ביטחוניים שונים של הנושא, ולצדם שני מאמרים המאירים את יחסו של היישוב העברי כלפי ממשלת המנדט מהזווית הספרותית. במרוצת שנות קיומה של מדינת ישראל, התפתחו מגמות היסטוריוגרפיות שונות בהתייחסות לשלטון הבריטי בארץ ישראל ובהערכותו. בדור שלאחר הכרזת העצמאות בלטה הגישה שביקרה בחריפות את השלטון המנדטורי, מנקודת המבט הציונית. במרוצת השנים ובמיוחד לאחר חשיפת מסמכים בארכיונים הבריטיים מן השנים הרלוונטיות, התגבשה אסכולה המציעה בחינה נרחבת יותר של תמונת המצב האיסטרטגית. באסופת המאמרים נפרסת קשת של דעות מגוונת מתוך כוונה להפרות את המחקר התמטי לגופו, ועל-מנת להעשיר את הדיון ההיסטוריוגרפי. כדרכו של כתב העת ´עלי זית וחרב´, מיוחד השער החותם את הכרך לנושאים בתחומו של ארגון ה´הגנה´, בית היוצר של כוח המגן העברי.