פרופ' זאב הרוי, מבכירי המלומדים והחוקרים במחשבת ישראל, עוסק מזה יובל שנים בחקר מגוון רחב של נושאים שעליהם פרסם ספרים ומאמרים רבים, דוגמת ספריו על רבי חסדאי קרשקש ומחקריו על הרמב"ם. יחסו המיוחד לתלמידיו הרבים הביא כמה מהם ליזום, סמוך לפרישתו לגמלאות, הוצאה לאור של ספר לכבודו. ייחודו של ספר זה בכך שכל המאמרים הכלולים בו הנם פירות מחקריהם של תלמידי פרופ' הרוי, שאותם הנחה בעבודות הדוקטור שלהם. הספר נושא את הכותרת אדם לאדם, בהשראת משפטו המפורסם של פלאוטוס, 'אדם לאדם זאב' בהיפוך משמעות: כביטוי לאישיותו המיוחדת של זאב הרוי, ליחס האנושי המכבד והחם שלו לכל אדם באשר הוא, ולזכות שניתנה לעורכי הספר ולכותבים בו להימנות עם תלמידיו. תכני המאמרים שבספר משקפים את מגוון התחומים שבהם עוסק פרופ' זאב הרוי. הקוראים ימצאו בו שלושה תחומים מרכזיים: הראשון מתמקד בהגותו של הרמב"ם, השני בפילוסופיה של רבי חסדאי קרשקש ושל הוגים נוספים בימי הביניים, ואילו התחום השלישי כולל מאמרים על הוגים יהודיים מתחילת העת החדשה ועד ימינו.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אריאל קופילוביץ: תפיסת הקדושה והטומאה של יחזקאל כמפתח להבנת פרקי הסתלקות כבוד ה' מן המקדש (יחזקאל ח–יא) נדב נאמן: סיפור יציאת מצרים בין זיכרון היסטורי ליצירה היסטוריוגרפית גדעון בוהק: קטע גניזה חדש של חיבור לוי הארמי בנימין קצוף: על ברכת המצוות בארץ ישראל ובבבל: בעקבות מאמרו של דוד רוזנטל 'על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל' יעקב פוקס: כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על הלכות הרי"ף? איתמר כסלו: 'הפשטות המתחדשים בכל יום': פירושו הקצר של ר' אברהם אבן עזרא לתורה כמקור לרשב"ם בפירושו לתורה אבירם רביצקי: דרך האמצע ודרך הפרישות: על אחידותה של האתיקה המימונית משה אידל: 'ספר יצירה' ופירושיו בכתבי ר' אברהם אבולעפיה ושרידי פירושו של ר' יצחק מבדרש והשפעתם מעוז כהנא: כיצד ביקש החת"ם סופר לנצח את שפינוזה? טקסט, למדנות ורומנטיקה בכתבי החת"ם סופר

הספר לוגיקה אריסטוטלית ומתודולוגיה תלמודית עניינו השפעתה של הלוגיקה האריסטוטלית על הבנתם של עקרונות הדרשה ההלכתית, שהם כללי הפרשנות וההיסק אשר שימשו את חכמי המשנה והתלמוד. הידועים בין כללים אלה הם י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, שנמנו בתחילת הספרא. י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן נתפסו כאמצעים שבהם קשרו חז"ל בין ההלכה או המסורת ובין המקרא, כלומר בין תורה שבעל פה ותורה שבכתב, שיחדיו הן מהוות את הבסיס להלכה היהודית. אין זה מפליא אפוא שבמהלך הדורות נכתבו על י"ג המידות עשרות רבות של פירושים. המחקר המוצג בספר זה מתרכז בסוג מסוים של פירושים למידות שהתורה נדרשת בהן: הפירושים שיישמו את הלוגיקה האריסטוטלית בניתוח המידות ובהבנתן. לדרך ייחודית זו של שילוב פילוסופיה והלכה יש חשיבות לא רק לגבי ההיסטוריה של הספרות הרבנית והמתודולוגיה התלמודית, אלא גם להבנת הקשרים שבין מסורות יהודיות פרטיקולריות מצד אחד ובין תרבות וספרות אוניברסליות מצד שני. ניתוח הפירושים הלוגיים למידות שהתורה נדרשת בהן מראה כיצד תורות יווניות נקלטו על ידי חכמי ישראל בימי הביניים, בתיווכן של הספרות הערבית והסכולסטית, ויושמו בפיתוחה של המתודולוגיה התלמודית.