ספרה של ד"ר לוטה זלצברגר ז"ל מבקש לתרום תרומה עיונית ואמפירית לויכוח הציבורי בישראל בסוגית מדיניות חברתית מתקנת עבור שכבות מצוקה. במוקד הספר עומד מעקב אחרי מאות משפחות שהיו מצויות בשנים 1965 – 1975 בדרגות שונות של מצוקה. הממצאים מצביעים על כך שאכן למדיניות חברתית מתקנת יש השפעה חיובית משמעותית על כושר הנייעות החברתית ועל השיפור ברמה ואיכות החיים. שפור זה לא נמדד רק במימדים אובייקטיביים אלא גם על פי תחושות סובייקטיביות. התרומה העיונית לא פחות חשובה. הספר מתמקד בתהליכים ומגמות שעברו על החברה הישראלית מבחינת יחסה לעוני ולקפוח חברתי-משפחתי. החברה הישראלית החלה צעדיה כמדינת רווחה, אולם התפתחויות פוליטיות, כלכליות ודמוגרפיות מאוחרות יותר החלו לכרסם במשך השנים בהישגי מדיניות הרווחה. גם על כך עומד ספרה של ד"ר זלצברגר ז"ל. בסוף הספר מופיע סינופסיס של המחקר באנגלית.