גרשם שלום, גדול חוקרי היהדות במאה העשרים, ששינה מעיקרה את תפיסת היהדות את עצמה, לא היה רק מלומד מופלג הספון בספריות בין כתבי הקדמונים אלא מהפכן נועז שקרא מחדש, אחרת, כל מה שנקרא ונלמד לפניו. שלום נולד בברלין, בשנת הקונגרס הציוני הראשון, עלה לירושלים בראשית שנות העשרים ונמנה עם ראשוני המורים של האוניברסיטה העברית. במשך שנות עבודתו הרבות הוא עיצב למעשה את מדעי היהדות המודרניים ואת כל תפיסת ההיסטוריה של היהדות. בביוגרפיה החדשה, המונחת כאן לפני הקוראים, חושף דוד ביאל לא רק את עולם האקדמיה הירושלמי ב"תקופת שלום" (משום שחותמו של שלום היה ניכר בכל חיי האוניברסיטה, הרחק מעבר לגבולות החוגים ליהדות), אלא גם, ובעיקר, את עולמו האינטימי של המאור הגדול; עולם סוער, חדור להט בעל עוצמות מסוכנות – ביניהן תקופות של בדידות ודיכאון – עולם המזמין שוב ושוב השוואות בין גרשם שלום לבין אחד ממושאי מחקרו הנודעים ביותר, שבתאי צבי. אלא שביאל מקפיד להראות, בצד ההזמנה להשוואה בין החוקר לבין העולם שחקר, גם את ההבדלים המהותיים ביניהם: את הפיכחון הגמור, הפתיחות הרוחנית, ההומור והאירוניה הצולבת, שלא נתנו להינף הגאוני של החוקר להינתק מן האחריות המחייבת ביותר למציאות הקיומית, הארצית, הפוליטית והמוסרית שלו ושל העולם היהודי שחקר. ביאל מחזיר לגרשם שלום משהו שנסתר תחת המוניטין הגדולים, הרכילויות הנודעות, ההערצה והטינות שאפפו אותו – את הקשר המהותי בין תולדות חייו כיהודי בברלין של תחילת המאה העשרים, כאדם יחיד במינו, חדור גדלות, ביטחון עצמי אדיר, דברן ושתלטן, מרדן אמיץ, יצירתי כאמן גדול, לבין הגותו הגדולה, שהיא מאור גדול דווקא בימים אלה.

שאלת התאודיצאה לא חדלה להעסיק פילוסופים ותאולוגים במרוצת הדורות. בניסוח כללי: אם יש אל מוסרי, מדוע קיים רוע בעולם? ומכאן, האם קיומו של הרוע אינו הוכחה, או לכל הפחות נימוק סביר, לדחיית האמונה בקיומו של אל טוב? שאלה זו נהפכה לאתגר הפילוסופי המרכזי המגולגל לפתחו של המאמין המבקש להצדיק את אמונתו, ולאמצעי העיקרי של האתאיסט לתקוף את עצם הרציונליות של אמונה באל יחיד וטוב. העיסוק בשאלת התאודיצאה מעורר גם דיון מסדר שני על עצם טיבו של האתגר שהיא מציבה. למשל: האומנם קיימת סתירה לוגית בין טבעו המוסרי של האל לבין קיום הרוע בעולם? ואם לא, באיזה סוג של מתח מדובר? כיצד, אם בכלל, ניתן לחשוב באופן עקבי על תוארי האל? האם עצם קיום הרוע בעולם הוא בבחינת טיעון יעיל נגד האמונה או רק קיומו של רוע מיותר? וכדומה. המחקר הנוכחי עוסק בדיון הקאנטיאני בשאלת התאודיצאה. שתי טענות מרכזיות שמעלה קאנט ושנדמות לרבים כלא מתיישבות עם תורת החופש שלו נבחנות בהרחבה: הטענה שניתן לייחס לכל אדם, מעצם היותו אדם, רוע שורשי, והטענה שלפיה אם סדר מוסרי חובק כול אינו אפשרי אז החוק המוסרי הוא שקרי. המסקנה העולה מהדיון בטענות אלה ומניתוח מדוקדק של עשרת טיעוני האנטי-תאודיצאה שקאנט מציע היא שקאנט לא הוציא את שאלת התאודיצאה אל מחוץ לאפשרויותיו של הדיון הביקורתי והרציונלי, אלא הגדיר מחדש את עצם האתגר המקופל בשאלה זו.

"משנות נעוריו פגש לוינס בכתבי הקלסיקונים הרוסים והסופרים הגדולים של אירופה המערבית את 'הבעיה הפילוסופית, אם תופסים אותה כבעיית משמעותו של האנושי'. היכן הגרעין של 'אנושיות האדם', ביטוי כה רווח אצל לוינס? היכן יש לחפשה? מתי היא מוטלת בספק? כיצד יש לגונן עליה מפני המאיים עליה, ולא להתייאש ממנה, חרף הזוועות שהתחוללו? אלה השאלות שהציקו ללוינס. אופיה היוצא דופן, החריג והטרנסצנדנטי של התופעה האנושית, הניתקת מהברוטליות ומהאנונימיות של ההוויה, הוא ודאות שאינה מרפה ממנו. כאן עובר הקו המנחה את כל חקירותיו הפילוסופיות, קו הכורך את לוינס בתואם מפליא עם המחשבה היהודית בכלל ועם התלמוד בפרט" (ז'ורז' הנסל). המחשבה הפילוסופית של עמנואל לוינס התפתחה ועברה תמורות במשך קרוב לשישים שנה. אפשר לזהות בה שלושה שלבים עיקריים: היצירות שנכתבו לפני המלחמה; אלה שפורסמו בשנים 1961-1945, ששיאן בכוליות ואינסוף, ספר שבו מקנה לוינס להגותו האתית צורה שלמה ראשונה; והכתבים שראו אור אחרי 1961, שהמרכזי בהם הוא אחרת מהיות או מעבר למהות. בספר זה נעשית הפילוסופיה של לוינס רדיקלית יותר ונפתחת לשלל אופקים. הגותו של לוינס שזורה בזרמי המחשבה השונים שהטביעו חותם על המאה שלו. בחיבור זה מבקש פרופ' ז'ורז' הנסל, חוקרו של לוינס וחתנו, להראות כיצד השלבים השונים בהגותו הפילוסופית באים לידי ביטוי ביחסו אל הפוליטיקה, היהדות והנצרות.

חוברת זו הינה חוברת תרגילים המלווה את הספר עברית מן ההתחלה ב' . החוברת מיועדת הן למורים לפעילות העשרה בכיתה והן כפעילות לתלמידים לתרגול עצמי בבית. החוברת מחולקת לפרקים לפי תוכני הספר. היא עוסקת בנושאים הלשוניים, אוצר המילים וכן בתרגול הבעה בכתב ובעל פה. כמו כן מכילה החוברת טקסטים כתרגול נוסף להבנת הנקרא על פי נושאי הספר. בסוף החוברת מצורפים פתרונות לתרגילים שבספר.

הספר ירושלים של אנשים ומקומות מיועד ללומדי עברית ברמות המתחילים וברמות הביניים. הספר משלים ומעשיר את ספרי הלימוד לתלמידים המעוניינים לקרוא עוד טקסטים מסוגים שונים נוסף על אלה הנלמדים בכיתה. בספר יש 45 קטעי קריאה, 15 קטעים בכל רמה: רמת המתחילים הגמורים, רמת המתחילים המתקדמים ורמת הביניים. בסוף כל טקסט יש שאלות לעבודה עצמית על תוכן הטקסט ותשובות בצידן. בחרנו בטקסטים בעלי תכנים מגוונים: ביוגרפיות, זיכרונות אישיים, אירועים היסטוריים, תופעות הקשורות לאדם או לטבע, מקומות וארגונים. טקסטים רבים קשורים ליהדות ולישראל, ורבים אחרים עוסקים בנושאים כלליים רב־תרבותיים. בכל הטקסטים מופיעה המילה ירושלים, כנושא מרכזי בטקסט או כאזכור חד־פעמי. הסיבה לכך היא שירושלים היא העיר שנולדנו בה, גדלנו בה והיא אהובה עלינו יותר מכל עיר אחרת בעולם. מוצר אודיו ובו קטעי האזנה נמכר בנפרד באתר זה.

פריטים נוספים בערכה: ספר וחוברת לדוברי ערבית / קטעי האזנה / שובי: תכנית שמע, תמונה וטקסט / מדריך למורה / מצגת מלווה ערכת הלימוד בראש ובראשונה – ספר וחוברת עבודה – מיועדת לרמת המתחילים ועוד. תלמידים שילמדו בתוכנית זו ירכשו את היכולת לקרוא ולכתוב היטב, לנהל שיחה בסיסית בעברית שוטפת, לזהות את כל זמני הפועל, ולהשתמש בעבר ובהווה בחופשיות, וכן בחלק מצורות העתיד, להכיר את הצורות ואת המבנים התחביריים בשפה ולהשתמש בהם. הערכה נכתבה לאור עקרונות הגישה התקשורתית בלימוד שפה זרה. עקרון השימושיות בשפה הוא שהנחה את הדירוג בספר הן מבחינת המבנים הדקדוקיים הן מבחינת אוצר המילים. בספר 23 פרקים: פרק מקדים ואחריו 22 פרקים כמספר אותיות האלף־בית העברי. הספר עוסק בישראל ובעולם במטרה לקרב את התרבות הישראלית על פניה השונים אל הלומדים, ובה בעת לפתוח אופקים אל עולמם של התלמידים, וכך ליצור דו־שיח בין העולמות השונים והתרבויות השונות. הספר מעלה נושאים משמעותיים הנוגעים לכל אחד, אם כאדם פרטי אם כחלק מחברה או קהילה. חוברת העבודה נחלקת לשניים: דפי עבודה לבית, ובהם שיעורי בית לכל נושאי הספר, תרגילי חזרה ומבחני מתכונת לדוגמה, ולצד כל אלה תרגילי דיבור לכיתה. החוברת כרוכה, אך הדפים ניתנים לתלישה נוחה לשם הגשה למורה. הספר כולל הנחיות באנגלית, וחוברת העבודה כוללת מילון לכל המילים שיש ללמוד ברמת המתחילים וכן הסברים מתורגמים של הנושאים הלשוניים. לערכה יש חומרי הוראה תומכים ועזרים רבים למורה ולתלמיד: מצגות, מוצרי אודיו, מילונים לשפות שונות. לרכישת "בראש ובראשונה - מדריך למורה", לחצו כאן . את ערכת הלימוד מלווה גם תוכנית השמע שובי - הילדה מישראל . לרכישת התוכנית לחצו כאן . חוברת העבודה, המלווה את הספר בראש ובראשונה ומשלימה אותו, מיועדת הן לעבודה עצמית הן לעבודה בזוגות ובקבוצות במסגרת הכיתה. בחוברת שני חלקים המאורגנים במקביל לפרקי הספר: • דפי עבודה: כל פרק נפתח במילון המילים ללמידה ולשינון ובחומר הלשוני מוסבר ומתורגם. אחריהם באים תרגילים מסוגים שונים לתרגול ענייני הלשון ואוצר המילים המופיעים בפרק. • תרגילי דיבור: לכל פרק חוברו תרגילי זוגות, תרגילי שלשות, ראיונות ועוד, המיועדים להיעשות בעל פה בכיתה. החוברת כרוכה אך דפיה ניתנים לתלישה נוחה לשם הגשה למורה ולנוחות העבודה. על דרכי העבודה בחוברת אפשר ללמוד במדריך למורה שיתפרסם באתר מאגנס. שם גם יובאו פתרונות לתרגילים. העבודה והתרגול בספר ובחוברת יחד מבטיחים לתלמיד שיגיע לרמת הביניים עם בסיס רחב ואיתן. "...התלמידים שלי מרוצים מאוד מהספר והם אף הביעו בפניי את העניין שלהם בספר ושאלו אותי אם יש ספר לרמה ב' שממשיך את הספר הזה. בנוסף שלושה מורים נוספים שאני מכירה עברו להשתמש בספר שלכן. אני אוהבת את הספר מאוד ונהנית ללמד בו. ממליצה בחום!!!!" עיינו כאן בהמלצות של מורים

מסה זאת, המבוססת על איגרת שכתב בשנת 1946 מרטין היידגר (1889-1976), מגדולי ההוגים המערביים במאה העשרים, מוגשת כאן לראשונה בתרגום עברי. מעבר לחשיבותה להבנת הגותו והמפנה שחל בה מאז פרסום ספרו הגדול הוויה וזמן , היא גם עדות מרתקת למתח הפילוסופי והפוליטי בינו ובין הוגה אחר שהשפיע רבות על המחשבה המערבית בתום מלחמת העולם השנייה, ז'אן-פול סארטר. סארטר, אשר ביקש לשקם את תרבות אירופה השוקעת לאחר פשיטת הרגל הרוחנית שלה, ניסה – בהרצאתו הפופולרית האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם – "לגייס" את היידגר למחנה ההוגים שכינה "אקזיסטנציאליסטים אתאיסטים", מחנה שבו כלל גם את עצמו. בחליפת המכתבים שלו עם פילוסוף צרפתי צעיר הביע היידגר הסתייגות ברורה מניסיון זה. חילוקי הדעות בינו ובין סארטר נגעו הן למושג הקיום, שעליו מושתת האקזיסטנציאליזם, והן למונח "הומניזם", שכל אחד מהם הגדירוֹ מחדש לשיטתו. לתרגום זה של המסה נלווית אחרית דבר מאת המתרגם, דרור פימנטל, אשר עומד על שורשי הפירוש החדש-ישן שהיידגר מעניק ל"הומניזם" – פירוש שקושר את האנושיות ל"שאלת ההוויה" – וסוקר את השפעתו על מחשבת האדם במחצית השנייה של המאה העשרים. למסה נלווית גם רשימת פרסומים מאת היידגר ועליו (תרגום ומקור) שראו אור בעברית עד כה. ספר זה יוצא לאור במסגרת סדרת "ספרי מופת פילוסופיים" בעריכת יעקב גולומב.

מתקדמים בעברית - רמה ה הוא ספר ללימוד עברית כשפה שנייה ברמת המתקדמים המדורגת כרמה ה' ביחידה להוראת עברית של האוניברסיטה העברית. הספר מקיף את תוכנית הלימודים בפועל ובתחביר וגם כולל את אוצר המילים הנדרש ברמה זו. בכל נושא לימוד מובאים הסברים לפני התרגול ופתרונות לכל התרגילים. התרגילים מגוונים וחלקם נועד לתרגול בעל פה בזוגות או בקבוצות. כל התרגילים בספר הם תרגילים סגורים. הספר כולל מילון מונחים עברי-אנגלי בפועל ובתחביר וכן תרגום לאנגלית של המילים הקשות בטקסטים. מבנה הספר מאפשר לימוד עצמי בנוסף לשימוש בהוראה בכיתה.

האם תיתכן פילוסופיה של האמונה? האם ניתן להבחין בוודאות בין אמונה לשם שמים לבין אמונה המשתמשת באל כקרדום לחפור בו? האם קירקגור, הנחשב לאביו של האקזיסטנציאליזם הדתי, היה הוגה דעות אנטישמי? מה היה יחסו אל היהדות והיהודים? מהם יחסי הגומלין בין אמונה דתית למוסר אנושי? האם תיתכן ביניהם סתירה? מדוע לדעתו של קירקגור אברהם אבינו היה אביר האמונה? האם קירקגור הוא מפתה דתי או מחנך לקיום אותנטי? על שאלות מפתח אלה, העוסקות בזיקת היחיד אל אלוהיו, עונה הקובץ העשיר בתוכנו וברוחו. בקובץ הזה מופיעים שלושה-עשר מאמרים של מיטב חוקרי קירקגור בארץ ובעולם. הנספח בקובץ, המכיל את רוב הפרסומים של קירקגור ועל אודותיו בעברית, מעיד על מסורת מפוארת של מחקרים עבריים על קירקגור.

ישראלים רבים רגילים לחשוב על ירושלים שקדמה לציונות כעל עיר עותמאנית פרובינציאלית זנוחה, מנוונת, מזוהמת ונחשלת, סגורה בפני כל קידמה ושרויה בתוך רשת של איבות בין הדתות השונות האוחזות בה. הדימוי הזה, הנשען ברובו על תיאורי תיירים מערביים שבאו לארץ הקודש וחיפשו בה מראות שגיאים של מזרח אגדי-קדוש והתאכזבו מרה, התאים ביותר לחוויית הגאולה הציונית בעידן ההרואי שלה. הציונות, בעיניה, הפריחה את השממה והביאה קידמה אל הארץ הנטושה-הריקה ולירושלים החרֵבה בכלל זה. ונסן למיר חוקר את ירושלים של סוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים מתוך עולמה שלה: כתבי תושביה, מסמכי הניהול והשלטון שהיו בה, עדויות, מפות ודו"חות על המסחר והכלכלה שפיעמו בה. כך הוא מגלה תמונה אחרת לחלוטין: במשך למעלה משבעים שנה חיו בירושלים בני הדתות השונות שלה, היהודים, הנוצרים והמוסלמים, חיי שיתוף פתוחים ושלווים במידה מרשימה ביותר; הכבוד והתועלת ההדדית היו חזקים בה מכל איבה מיתולוגית. דווקא אז חייתה ירושלים את ההווה ההיסטורי שלה בפתיחות גמורה כלפי העולם הסובב אותה ומתוך עניין רב בהשכלה ובתרבות העולם. העיר נוהלה במשותף (!) ושליטיה העותמאניים היו נאורים וערים לצורכי הקהילות השונות, הרחק מאוד מן הדימוי המושחת שהודבק להם בהיסטוריוגרפיה ובספרות הישראלית. מורכבותה הבלתי רגילה של ירושלים לא ביתרה את אבריה. רק חלוקתה (החיצונית) לרבעים, לצד עלייתה של הלאומיות, היהודית והערבית, ערערו את רקמת חייה הייחודית. ונסן למיר לא כתב מסמך נוסטלגי על זמן ירושלמי אבוד, אלא אבחנה פוליטית תרבותית חשובה ואף גורלית: איבת הדתות והלאומים הירושלמית אינה בגדר הכרח והיא אינה רשומה בה מעצם טבעה.

הספר מציג תמונה רחבה ומגוונת ביותר של האסלאם. הוא דן בשורה של נושאים, וביניהם עיקרי אמונה, הלכה, תאולוגיה, פילוסופיה, מיסטיקה, תרבות וחברה, משחר האסלאם ועד ימינו. מבחינה גאוגרפית הוא מקיף אזורים נרחבים: המזרח התיכון, צפון אפריקה, תת־היבשת ההודית, מזרח אסיה ואירופה. הספר מאפשר לקוראים לעמוד מקרוב הן על גילויים של רציפות הן על תהליכי שינוי ותמורה באסלאם לדורותיו בסוגיות מורכבות דוגמת יחסי דת ומדינה, תפיסת הג'האד והיחס למיעוטים דתיים או לתרבות המערב הנוצרית. סוגיות אלו קיבלו משנה תוקף בתקופה המודרנית, בעיקר מסוף המאה ה-18, לאחר שחברות מוסלמיות נאלצו להתמודד עם קולוניאליזם אירופי, תהפוכות פוליטיות, החרפת שסעים חברתיים וכלכליים ומשברי תרבות וזהות. הצורך בספר מבוא מקיף ומעודכן לסטודנטים ולקוראים משכילים נעשה חיוני, והופעת הספר היא דבר בעתו. הפרקים שבו משקפים את חידושי המחקר בעשרות השנים האחרונות. פרט למידע ולחומרים החדשים יש בספר גם תובנות רבות, ובנושאים לא מעטים נבחנות בו מחדש גישות שהיו מקובלות עד כה ושעתה אפשר לראותן באור חדש.

התפנית מגולל בפרוזה סוחפת ווירטואוזית את סיפור היעלמו ומציאתו מחדש של הספר על טבע היקום , יצירת המופת של לוקרטיוס הרומי, בתקופת הרנסנס באחד ממנזרי גרמניה. סיפורו של ספר אחד בתולדות התרבות המערבית, ספר בן למעלה מאלפיים שנה, אוצר בחובו את גרעינה של ההשקפה המדעית, של החילוניות ושל המודרניות כולה. מציאתו מחדש של על טבע היקום בידי ההומניסט האיטלקי פוג'ו בארצ'וליני ב-1417 נבנית בכתיבתו של סטיבן גרינבלט כאירוע המכונן את העידן החדש בתולדות המערב, האירוע שהחל לערער על הדוקטרינות הדתיות בדבר טבעו של העולם ולבנות כנגדן מדע המבוסס על ניסיון ומחקר אמפירי. הישגו הגדול של סטיבן גרינבלט טמון בסגנונו המיוחד: ספר שהוא בגדר מחקר מדעי ובחינה ביקורתית של ההיסטוריה, הכתוב כיצירה סיפורית סוחפת ובעלת אמינות, אמינות פסיכולוגית וקול עז. גרינבלט, פרופסור להיסטוריה של הספרות באוניברסיטת הרווארד, אורג בסיפורו תועפות של ידע היסטוריוגרפי, ארכיאולוגי, פילולוגי וספרותי, והוא מלמד את קוראיו להביט על המציאויות מתוך שפע של נקודות ראות. כתיבתו אינה מפחיתה את מינון המדע שבה ואת חומרתו המחקרית, אלא היא מביאה אליו את מורכבות המבט של הפרוזה הספרותית.