ספר זה, הראשון בסדרת סיפורים ללומדי העברית ברמה א' בספר עברית מן ההתחלה , כולל שלושים סיפורים מז'אנרים שונים: אגדות, סיפורי עם ומשלים. חלקם ידועים יותר וחלקם פחות. כל הסיפורים עובדו לעברית קלה והותאמו לרמה א' בינונית. הסיפורים הראשונים כתובים בזמן הווה, ואילו יתר הסיפורים כתובים גם בזמן עבר. צורת העבר מופיעה באופן הדרגתי בהתאם להתקדמות התלמיד. בסוף כל סיפור מופיעות המילים החדשות, שנוקדו בסיפור בניקוד תומך, מלוות בתרגום לאנגלית. הפעלים כתובים כפי שהם מופיעים בטקסט ולצידם שם הפועל. גם שמות העצם מופיעים במילון כפי שהם כתובים בטקסט, אבל לצד צורות הרבים הבאנו את צורות היחיד, לדוגמה 'בֵּיצִים (בֵּיצָה)'. בסוף הספר יש מילון בשש שפות - אנגלית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית וקוריאנית. במילון זה קיבצנו את כל המילים החדשות של כל סיפור וסיפור.

במחקרו שובר המיתוסים מציג פרופ' ישעיהו פרידמן פרספקטיבה חדשה על המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה. הוא מראה שהממסד הבריטי קיווה שהערבים ימרדו נגד טורקיה ויקדמו בברכה את הבריטים כמושיעים. שריף חוסיין, לימים מלך חג'אז, אמנם מרד, אך לא מטעמים לאומיים. בראשית המלחמה הוא ניהל בו-זמנית משא ומתן עם הבריטים ועם הטורקים, אבל לאחר שגילה שהטורקים מתכוונים להתנקש בחייו, החליט להתאחד עם הבריטים. בכל תחומי הסהר הפורה לא היה מרד ערבי; היו אלה החיילים הבריטים, האוסטרלים והניו-זילנדים שהביסו את הצבא הטורקי. תומס לורנס ("לורנס איש ערב") וסר מרק סייקס קיוו להחיות את הלאומיות הערבית ולבנות מזרח תיכון חדש. שניהם נחלו אכזבה. הערבים התקוממו נגד חדירתן של מעצמות זרות נוצריות והשתוקקו לשוב לחיקה של טורקיה. גם האמיר פייסל הפך לחסיד הרעיון הפן-ערבי. התוכנית נתמכה גם על ידי הממשל הצבאי הבריטי, שהתכוון בזאת לחסל תביעתה של צרפת לסוריה. הקצונה הבריטית גילתה עוינות כנגד הציונית והייתה אחראית למאורעות ירושלים באפריל 1920. בשנות העשרים, בניגוד ליחסה העוין של משפחת אל-חוסייני ובני בריתם בפלשתינה, הפלאחים, שהיו רוב באוכלוסיית בארץ ישראל, לא גילו כל איבה כלפי הציונית. הם טענו שהקדמה והשגשוג תלויים ביחסי אחווה בין יהודים לערבים, וראו במפעל ההתיישבות הציוני מקור של ברכה לארץ כולה. פרידמן טוען שבמדיניות נכונה הסכסוך הערבי-ציוני לא היה בלתי נמנע; האחריות הייתה בידיו של הממשל הבריטי.

חוברת נלווית לספר כמו כלים שלובים . העיסוק התחבירי בספר משולב בנושאים אחרים: הערות על תקן ועל נוהג לשוני, דיון בענייני סגנון, עיסוק בהבעה בהקשר תחבירי, הבחנות סמנטיות ותרגול הצטרפויות פעלים (קולוקציות). הדיון בנושאים התחביריים בחוברת זו מסתמך על הנושאים הנידונים בספר כמו כלים שלובים ועל אוצר המילים של הטקסטים.

הספר שפה כגשר נועד להקנות ללומדי השפה הערבית המדוברת את הבסיס לניהול שיחה יום יומית עם ציבור דובר ערבית. השיעורים שבקובץ כוללים טקסטים מחיי היום יום בתחומי המגע עם החברה הערבית. כן כולל הקובץ סיפורים עם משלים ופתגמים, ברכות ונימוסין שחשיבותם רבה בחברה זו. לכל טקסט אוצר מילים, תרגילים,הערות לשון והסברים של תופעות דקדוקיות, במיוחד הטיית הפועל על משקליו השונים. המילים בערבית כתובות באותיות עבריות עם ניקוד כדי לעזור לתלמיד לבטא אותן נכון.

הרפובליקה הרומית בראי ההגות המדינית פורש בפני הקורא את המקורות השונים על מערכת השלטון הרפובליקאית ברומא, ובוחן את השימוש שעשו בהם הוגים פוליטיים מאז ראשיתה של האימפריה הרומית ועד ימינו. בראשית הספר משרטט המחבר את דמותה של הרפובליקה הרומית כמערכת מדינית פעילה, פתוחה, ובמובנים רבים גם דמוקרטית. הוא מצביע על מיעוט המקורות הכתובים שניתן ללמוד מהם על אופייה ועל תפקודה של מערכת השלטון ברפובליקה הרומית, ועל הדרכים שבהן הובנו, ולעתים קרובות עוותו, מקורות אלה בידי קוראיהם כבר בתקופת הרפובליקה עצמה. מילר מנתח את מקומה של הרפובליקה הרומית במשנם של הוגים מדיניים מימי הביניים והרנסנס, אצל הוגי המאה ה-17 באנגליה, בכתביהם של הוגי המהפכות באנגלית, בצרפת ובאמריקה, ובגישתם של הוגים בני ימינו. את ספרו הוא מסיים בפרק היפותטי מרתק, השואל כיצד היה אריסטו מתאר את מוסדותיה ואת אופייה של הרפובליקה הרומית. הרפובליקה הרומית בראי ההגות המדינית עוסק ברפובליקה הרומית ובדרכים שבהן נתפסה כמערכת פוליטית-מדינית. הוא פונה אל קהל רחב של היסטוריונים, אנשי ספרות, חוקרי מדע המדינה וקוראים משכילים המתעניינים בהגות הפוליטית של המערב בעת העתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה. הספר מבוסס על ההרצאות שנשא פרופסור מילר בשנת 1997 כאורח במת ירושלים להיסטוריה על-שם מנחם שטרן, מטעם החברה ההיסטורית הישראלית.

הספר בין השורות מיועד ללומדי עברית ברמת המתקדמים. בספר טקסטים מסוגים שונים במגוון רחב של נושאים. כל פרק מתמקד בנושא מרכזי, ומציג הן בטקסטים והן בתחביר היבטים שונים של אותו נושא-על. נוסף על תרגילי אוצר מילים ותחביר, בכל פרק ניתנות משימות מגוונות להבעה בעל פה ולהבעה בכתב.

הספר פועל יוצא מלמד בצורה מדורגת, שיטתית ומקיפה את נושא הפועל לרמת הביניים באמצעות קטעי קריאה, דיאלוגים ותרגילים תוך התמקדות בנושאים החדשים לרמה זו, ובעיקר נושא הפועל הסביל וכן שמות הפעולה. בספר טבלאות נטייה, רשימות פעלים ושמות פעולה ומשפטי דוגמה, הערות לשוניות, קטעי קריאה המציגים את הפעלים בהקשר, תרגילים מקיפים ושיטתיים, שיחות ותרגילי חזרה דמויי בוחן לאחר כל פרק. רשימות הפעלים מתורגמות במילון לשש שפות: ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית וקוריאנית. בסוף הספר מובאים פתרונות לכל התרגילים. הספר ידידותי הן למורה הן לתלמיד, הוא אינו כבד תרתי משמע, ועם זאת הוא כולל את כל החומר ומשופע בתרגילים. הניסיון מלמד שהלומדים ממנו יוצאים נשכרים בידיעה יסודית של מערכת הפועל.

הספר "עברית בה"א הידיעה" מיועד ללומדי עברית שהעברית אינה שפת אמם, ברמת המתקדמים (ה"א), שהיא הרמה החמישית מתוך שש הרמות הנהוגות בהוראת עברית באוניברסיטאות ובאולפנים לעברית, אך גם תלמידים הלומדים עברית כשפת אם יוכלו להפיק ממנו תועלת. הנושאים שהספר עוסק בהם הם: משפחה, זיכרון, השם, מיתוסים בחברה הישראלית ומדע. הדגש בספר הוא הבנת הנקרא ועל פיתוח ההבעה והעושר הלשוני. בספר באים תרגילי אוצר מילים ותרגילי העשרה רבים. כמו כן מוצג ומתורגל בו החומר התחבירי המתאים לרמה ה"א. לספר מצורף תקליטור שמע ובו מושמעים הטקסטים שבספר.

ספר זה הוא חלקו הראשון של ספר לימוד להוראת יסודות הערבית הספרותית . הספר שם לו למטרה להקנות את יסודות הקריאה והכתיבה לסטודנט ולתלמיד המתחיל, ולהביאו תוך זמן קצר יחסית ליכולת קריאה של טקסטים פשוטים וכרוניקה קלה בעיתונות הערבית. יחד עם זאת, אוצר המילים הוא מגוון ורחב. הוא כולל מילים ומבעים מתחום חיי היום-יום ומתחומים אחרים, לצד אוצר מילים מתחום העיתונות. שיטת הלימוד בנויה על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית: התלמיד נדרש לשנות משפטים, להשלימם, להשיב ולשאול בערבית ואף לחבר משפטים בערבית וזאת, על מנת ליצור שטף בהבעה, הן בע"פ והן בכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את אוצר המילים הנלמד. בסוף הספר מופיע מילון ערבי-עברי-ערבי.

הענקת מתנות על הצדקותיה וביטוייה בתקופות השונות, יכולה ליצור ידידות וקרבה, או לחילופין לביא לידי ריב ומדון. המתנה היא לעתים פעולה מרצון ולעתים מילוי חובה. יש שהיא בבחינת מתן שוחד ויש שהיא ביטוי של הכרת טובה. פעמים רבות היא מכשירה את הדרך לקידום חברתי או לעשסקה פוליטית. נתינת המתנות לוותה בגינונים בעלי משמעות ויצרה דפוסים מיוחדים. כיצד נוכל להבדיל בין מתנה לשוחד? מה מקומן של המתנות בבריתות ובעימותים בחברה ובמשפחה? כיצד הן משפיעלות על יחסים כלכליים, על פוליטיקה ועל דת? שאלות אלה חשובות להבנת היחסים החברתיים בעבר ובהווה, והן עומדות בלבו של ספר זה. מתנות בצרפת של המאה השש עשרה מציע דרך חדשה להבנת נושא המתנות, שתפס מקום קבוע ביחסים החברתיים לאורך התקופות השונות. הספר בוחן את הדרכים והמשמעויות של חילופי מתנות בחברה הצרפתית במאה השש עשרה, למן נדיבותם של מלכים ועד לתרומתו של הקבצן. ספר מרתק זה מוכיח שבחינת משמעותן של מתנות יכולה לעזור לנו להבין לא רק את מערכות היחסים החברתיים בעבר אלא גם כיצד לנהוג בנועם עם הזולת בימינו אנו.

כרך זה, השלישי במפעל תולדות האוניברסיטה העברית , הרואה אור בשנת התשעים להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה ובשנת השישים למדינת ישראל, הוא המשכו הישיר של קודמו (תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: התבססות וצמיחה, א, ירושלים תשס"ה). שני הכרכים כאחד עוסקים בהתפתחותה של האוניברסיטה בתקופת היישוב, אך הם מתמקדים בהיבטים שונים אלה מאלה. הכרך הקודם עסק באילוצים עקרוניים וחומריים, שהגבילו את יכולתה של האוניברסיטה העברית להפוך לגורם מוביל בעולם האקדמי אפילו בחלק ממדעי היהדות, אך שרטט גם את הצלחתה להתבסס כמוסד אקדמי עצמאי וכאוניברסיטה יהודית-לאומית. הכרך שלפנינו נסב, מצד אחד, על הניגודים בשאיפות האקדמיות בין האוניברסיטה לבין החברה היישובית, ומן הצד האחר - על מעורבותה הרבה של האוניברסיטה במאבקי היישוב ובצרכיו; כל זאת תוך עליית מעמדה הבין-לאומי עקב התעצמותה המדעית. ממוסד מחקרי גרידא הפכה האוניברסיטה העברית למוסד להשכלה גבוהה ולמרכז מדעי מוערך, בעל קשרים בין-לאומיים. שלושה חלקים בספר מוקדשים למעורבותה הפוליטית-חברתית של האוניברסיטה, על מוריה ותלמידיה, בחיי היישוב. מאבקם של גורמים ביישוב היהודי ובציבור היהודי בתפוצות הביא לתפנית במקומם של הסטודנטים במערך האוניברסיטאי, לעלייה תלולה במספרם ולשינויים המוסדיים שהתבקשו מיצירתן של פקולטות להוראה. החלק המוקדש למדעי הטבע דן ביצירתם של מרכזי מחקר, ברמה בין-לאומית גבוהה, בפיזיקה, בכימיה ובמדעי החיים; הוא מתאר את תרומתם היישומית של מדעים אלה לתשתית שהונחה למדינה שבדרך ולמערכת הלחימה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הישגיה של האוניברסיטה בתקופת היישוב, החתירה להצטיינות ובניית עצמאות אקדמית, הנשענת על תמיכה ציבורית יהודית בעולם, והיוקרה המדעית שהגיעה אליה, הניחו את התשתית למעמדה הבכיר לאחר קום המדינה.

ספר זה הוא החלק השני של הספר יסודות הערבית הספרותית , בנוי עליו ומהווה המשך ישיר לו. הספר שם לו למטרה להביא את התלמיד, תוך זמן קצר יחסית, ליכולת קריאה של טקסטים פשוטים וכרוניקה קלה בעיתונות הערבית. אוצר המילים הוא מגוון ורחב והדגש בו הושם על תקניות השימוש בשפה הספרותית המודרנית, כולל זו של אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. שיטת הלימוד בנויה על ההנחה שיש ללמד ערבית בערבית: התלמיד נדרש לשנות משפטים, להשלימם, להשיב ולשאול בערבית, וזאת על מנת ליצור שטף בהבעה, הן בע"פ והן בכתב, להעמיק את המיומנות בידיעת השפה ולהטמיע את האוצר המילים הנלמד. ספר זה כולל תקליטור שמע.