הספר דן בעיקרי תכונותיו של הפיוט למן התקופה שלאחר המקרא עד למאה הי"ז: כיצד צמח הפיוט מן המקרא גופו, מה הייתה ראשית דרכו ואילו שינויים חלו בו.התפילה שהתפתחה מן המקרא היא בֵּית מַטָּעה של השירה. לשון הפיוט וסגנונו טבע מופלא להם והם נחלתם של הפייטנים וחידושיהם כפי שצמחו בדרך עצמאית מתוך הרטוריקה של המדרש. אלה מועלים בספר בכל היקפם ועמהם סגולותיה של השירה העברית בספרד על יריעתה הרחבה בכל הדרת פניה. אליהם נתחברו אותם אופני ההתאמה המשוכללים כפי שחידושו הפייטנים והמשוררים בצורות השיר. החרוז בשירת ספרד על תכונותיו ומשמעויותיו מתברר כאן בכל היקפו; משקל השיר על סגנונו עולה בכל יופיו.לפיוט באשכנז, שמחבריו היו גדולי תורה ומנהיגי הדור, הוקדשו מסות מיוחדות, והשירה בארצות המזרח במאות הט"ז והי"ז, שעלתה כספיח של השירה הספרדית וקנתה לה טבע עצמי, נבחנת על כל צורותיה.גנזיה של השירה העברית, שליוותה את עם ישראל למן חתימת המקרא ואילך דרך גלגוליו, מאווייו והאידאלים הרוחניים והאסתטיים שלו, מוצאים בספר את ביטוים בדרכם המיוחדת להם.מפעל חיים בנושא הפיוט והשירה על גווניו הרבים הועלה בספר שלפנינו. הם מפרקי יצירתו רבת האנפין של הפרופ' אהרן מירסקי, מבחירי המורים לספרות עברית בדורנו, משורר וחבר האקדמיה ללשון העברית.