ספר זה 'מדובב' את הפרשנות ה'אילמת' המשתקפת בטעמי המקרא ובודק את ההתאמה בינה לבין הפרשנות היהודית המסורתית למקרא. בבדיקה זו מעומתת פרשנות הטעמים עם פרשנות חזל, עם הפרשנות העולה מתרגומי המקרא הארמיים ועם הפרשנות היהודית המסורתית בימי הביניים ובדורות שאחריהם. העימות נעשה הן בהתייחסות המפורשת של הפרשנים לשאלת המחויבות לטעמי המקרא הן בהתייחסותם הסמויה לשאלה זו – גם כשיש הסכמה בין שני הצדדים וגם כשיש ניגוד עמדות ביניהם.
הספר חושף ומנתח את ההסברים הלשוניים והענייניים להסכמות ולמחלוקות שבין עמדותיהם של בעלי הטעמים לעמדותיהם של הפרשנים. ניתוחים אלו מאירים את פסוקי המקרא הרבים שבמוקד הדיונים – ואגב כך את תכונותיה של העברית המקראית – וכן את דרכיהם ושיטותיהם של הפרשנים ואת המגמות המנחות אותם בפרשנותם.
הספר במהדורתו הראשונה זכה להצלחה רבה וזיכה את המחבר בפרס על שם ז' שקופ לחקר המקרא מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.