יום טוב ליפמן צונץ (1886-1794) חי בגרמניה בעת שיהודיה החלו להתערב בחברה הסובבת. הבעיות הנובעות ממפגש זה בין היהדות ותרבות אירופה והמאמץ להיות אזרח של שתי התרבויות שהעסיקו את צונץ במשך כל ימיו הארוכים. תרומתו לחכמת ישראל כנושא למחקר אובייקטיבי, ברוח הרציונליזם האירופי, הניחה את היסוד למדעי היהדות בימינו. תחומי התעניינותו מגוונים מאוד ומפתיעים בהיקפם. הספר כולל מבוא רחב מאת נחום גלאצר – החוקר המובהק של צונץ. מבוא זה, שהוא גם מונוגרפיה לעצמה, מתאר בפירוט את פועלו הספרותי של צונץ על רקע התלבטויות ומצוקות דורו. איגרותיו של צונץ, שהן תעודה אנושית בעלת ערך ספרותי, כתובות בחן רב ומאפשרות לנו להכיר מקרוב את החברה היהודית בגרמניה, את אורח חייה ואת התלבטויותיה. הבעיות המועלות בספר הן אקטואליות גם לדורנו.
