בספר זה המחבר מוכיח שהסיפורים על יעקב היו במקורם מחזור סיפורים עצמאי, והם שולבו עם הסיפורים על אברהם ויצחק בעת עריכת הסיפורים על אבות האומה. הוא מוכיח זאת באמצעות בחינת ההיבטים ההיסטוריים, התאולוגיים והספרותיים של הסיפורים, מתוך הישענות על שיטות הביקורת ההיסטורית והספרותית שהתפתחו בחקר המקרא.