יחסי ישראל ברית-המועצות

דבר, 30 ביולי 1990
היחסים שנותקו פעמיים, דני בלוך
"יוסף גוברין מן המומחים הבכירים של משרד החוץ לענייני ברית-המועצות ומזרח אירופה, סגן מנכ"ל המשרד ובעבר שגריר ברומניה מפרסם בספר זה את המחקר שזיכה אותו בתואר דוקטור. זה מחקר מדעי טוב, כתוב וערוך היטב. מאד לא דיפלומטי, גלוי וביקורתי בסגנון שאינו אופייני למשרד החוץ. גוברין מתחיל את מחקרו בניתוק הראשון של יחסי בריה"מ-ישראל, אחרי הפיצוץ בבניין השגרירות הסובייטית בתל-אביב, ב-1953, ומסיימו בניתוק בשני, בשלהי מלחמת ששת הימים. ממחקרו עולה, במערכת היחסים ההדדית אין הצד הסובייטי רשע גמור ואין הצד הישראלי צדיק גמור . צעדים סובייטיים רבים היו תגובה לצעדים או להצהרות ישראליות, ודברים רבים היה אפשר למנוע אילו נהגה ישראל אחרת. אולם המחבר אינו נכנס לוויכוח הפוליטי, האם הייתה צריכה ישראל לנהוג אחרת, אולם בשאלת המאבק על זכות העלייה, אלא רק מביא את העובדות והמסקנות המתבקשות מהן.גוברין מסתמך על מקורות רבים, כולל מסמכים שהייתה לו מן הסתם גישה בלעדית אליהם ..."

מבט, 29 ביולי 1990
הפטיש והמעגל וה"מגן דוד", ניל אילן
"...מי שקורא את ספרו המרתק של ד"ר יוסף גוברין, סגן מנהל כללי במשרד החוץ – "יחסי ישראל ברית-המועצות מעת חידושם בשנת 1853 עד ניתוקם בשנת 1967" שיצא באחרונה על ידי הוצאת הספרים על שם מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, הוסיף לו פרק נוסף על עידן ה"פרסטרויקה" של גורבצ'וב והסיכויים שהוא אצר בתוכו – יכול לקבל מושג של ממש על קשת רחבה ומעניינת זו, שבלי ספק יהיה לה עוד המשך... ...לכאורה, נועד ספרו של ד"ר יוסף גוברין לאלה המבקשים להרחיב את יריעת הידיעה על היחסים בין ישראל לבין ברית המועצות, על העליות והמורדות שהיו בהם, עד לניתוקם המוחלט בשנת 1967, כאשר העילה, או אולי מוטב לומר האמתלא היא – מלחמת ששת הימים. למעשה, הספר מועד לרבדים רחבים יותר באוכלוסיה, ולנו נראה, כי כל אלה המבקשים לקשור יחסי מסחר וכלכלה עם ברית המועצות, ייטיבו לעשות אם במסגרת "שיעורי בית" שהם חייבים להכין, יקראו גם ספר זה. שכן, הוא שופך הרבה אור על מדינה רחבת ידיים זו, שתוסיף להיות אטרקטיבית גם לאחר התמורות המתחוללות ועוד יתחוללו בה."

גשר, 142, חורף תשס"א
האיומים לא הרתיעו, משה ז"ק
" בהמלצותיהם של דוד בן גוריון ומשה שרת, החליט הוועד הפועל הציוני ב-23 באוגוסט 1955, על פתיחת מערכה להבטחת זכויותיהם של יהודי ברית המועצות, לרבות הזכות לעלייה לישראל. בספרו המצוין "מעימות לניתוק" מצביע ד"ר יוסף גוברין על תאריך זה כנקודת מפנה במאמץ העם היהודי למען אחיו בברית המועצות. בבהירות רבה מנתח המחבר את כללי הזהירות שהטיל משרד החוץ על נציגויות ישראל בהשתתפותן במסע, כדי שלא להחריף את היחסים עם מוסקבה..."

יהודי ברית המועצות, 15,תשנ"ב, 1992
יחסי ישראל-ברית המועצות והיהדות הסובייטית, שמעון רדליך
"המחקר שלפנינו הושלם ב-1983, יצא לאור ב-1990, והביקורת עליו בסוף 1991. בגלל אירועי השנים האחרונות ובמיוחד לאור תאוצתם המסחררת במהלך השנה שחלפה, נראית התקופה שהספר עוסק בה כעבר דחוק. אולם למרות הנתק המתרחב שבין ההווה לבין העבר "הסובייטי" – חשיבותו של נושא המחקר אינה פוחתת... החומר המובא כאן כשלעצמו בעל חשיבות כולל מסמכים או חלקיהם.... המחבר עבר על כמות מרשימה ביותר של מקורות מסוגים שונים ובכמה שפות. יתרונו גם בכך שעמד לרשותו חומר מיוחד במינו, שאינו נגיש כמדומני, לעמיו החוקרים – וכוונתי לתיקי משרד החוץ הישראלי, המופיעים בספר בעשרות מקומות כ"מקורות פרטיים"... בטוחני, בי פתיחת ארכיוני משרד החוץ הסובייטי וארכיונים אחרים הנוגעים לנושאים אלה, תוסיף אומנם ידע ופרטים, אולם לא תהפוך את הדברים על פיהם. מכאן, שחשיבותו של הספר הנזכר כאן לא פגה, והוא עשוי לשמש את כל המתעניינים בנושא זה"

ביקורות / סקירות נוספות פורסמו: במעריב, 12.10.1990 מאת משה ז"ק; הצופה, 3.2.1992 מאת יעקב אדלשטיין; ג'רוזלם פוסט, 11.4.1992 (אנגלית) מאת יעקב בן-ישראל; ויאצה נואסטרה, 18.6.1999 (רומנית) מאת פאול שווייגר; שבות, אוניברסיטת תל-אביב (אנגלית), 2000, מאת רפאל ואגו