החברה הישראלית בתמורותיה

פרופ' ש"נ אייזנשטדט, בכיר הסוציולוגים בארץ וחתן פרס ישראל, מנתח בספר שלפנינו את ההיבטים המרכזיים של התפתחות החברה הישראלית מהתקופה המוקדמת של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ועד לאמצע שנות השמונים.

הספר דן בתמורות מרחיקות הלכת שחלו בחברה הישראלית בעיקר מאמצע שנות השבעים, וזאת תוך שימת דגש על היבטים השוואתיים ואנליטיים.

את ישראל יש לראות כחברה מודרנית בתר-מהפכנית, הדומה לחברות אחרות - כמו ארצות הברית, רוסיה או מקסיקו - אך גם שונה מהן. צירוף זה של קווי דמיון ושוני מספק את המפתח לניתוח הדינמיות של החברה הישראלית. 

בין מאפייניה של החברה הישראלית מדגיש המחבר את התפתחותה של החברה הקולוניזאטורית, חלוצית ואידיאולוגית וכחברה המתפתחת במציאות של סביבה זרה ואף עויינת, שהעניקה לדילמה הבטחונית מעמד מרכזי בהבניית החיים במדינה.

המחבר מנתח את ההשלכות של היבטים מן המורשת התרבותית והחברתית היהודית בהתפתחותה של החברה הישראלית, ומדגיש שכמה מקווי האופי המאחדים שלה נעוצים בעובדה ששורשיה נעוצים בניסיון להבנייה של החיים הלאומיים היהודיים ובכך נבדלת היא מחברות דומות אחרות. בהיותה חדורת רצון להגשמת החזון הציוני שואפת החברה הישראלית להפוך למרכז של יצירתיות תרבותית מיוחדת, ומכאן חשיבות מכרעת לניתוח היחסים עם הקהילות היהודיות בגולה.

המחבר מנתח בספר את התפתחותה של החברה הישראלית ואת התמורות מרחיקות הלכת שחלו בה בהסתמך על מחקר היסטורי, סוציולוגי ואנתרופולוגי מגוון ועשיר ביותר והוא יסייע לקורא בהבנת הרקע לתהליכים המדיניים והחברתיים העוברים עלינו.