האקדמיזציה של ההכשרה להוראה ועידוד כל המורים שאינם אקדמאים לחזור ללימודים ולהשלים את הדרישות לתואר אקדמי נחשבו אמצעי מרכזי במאבק לשמירת מעמדו של המורה ולקידומו המקצועי. לשם השגת יעדים אלה היה על הממסד האקדמי (מערכת ההשכלה הגבוהה) לאמץ את הכשרת המורים, מוסדות ההכשרה (ה'סמינרים' שהפכו ל'מכללות') חויבו בשינויים מרחיקי לכת, המורים נדרשו להסתגל לדרישות הפרופסיונאליות המשתמעות מן השינוי ולחזור ללימודים, והציבור כולו התבקש לראות בהוראה פרופסיה הראויה לתגמולים סמליים וחומריים. צוות חוקרים מן המכללות האקדמיות להכשרת מורים ומן האוניברסיטה העברית בירושלים בדק במשך שש שנים את המתרחש בעקבות החלת מדיניות האקדמיזציה במוסדות ההכשרה בפרט ובמערכת החינוך בכלל. ניתוח הנתונים שאסף הצוות והספרות המקצועית הבין-לאומית שסקר מספקים מידע עדכני בדבר התהליכים, ההישגים והבעיות בעבר, בהווה ובעתיד.