מעמדו של תרגום אונקלוס כתרגום המוסמך והמקודש לתורה נשמר עד ימינו. בקרב המוני בית ישראל הלימוד בו נתפס כחובה הלכתית: נאמנות לתקנת 'שניים מקרא ואחד תרגום'. להערכה המיוחדת כלפי התרגום שותפים גם חוקרי מקרא ולשון, שבעיניהם הוא בכיר תרגומי התורה והמובחר שבהם. ואולם אף שפשט הלימוד בתרגום אונקלוס, רק מעטים עומדים על צפונותיו. מחמת אופיו המילולי וצמידותו הרבה למקור מתקבל הרושם כי הוא תרגום גרידא, ואפילו קורא חד עין אינו מבחין בנקל ב'סטיות' התרגומיות. דווקא סטיות אלה הן העושות את תרגום אונקלוס לכלי פרשני מן המעלה הראשונה.
הספר בוחן את עקיבותו התרגומית של תרגום אונקלוס, רוצה לומר, באיזו מידה 'סטייתו' של המתרגם מדרכו הסטנדרטית מכוונת ושיטתית, מהם הגורמים לסטייה וכיצד ניתן לעמוד על מטרתה. לסטיות תרגומיות התייחסו כבר כמה מגדולי הפרשנים מימי הביניים, ומובן מאליו שעסקו בנושא זה גם חוקרי התרגום למן תקופת ההשכלה ועד ימינו. ואולם החידוש בספר שלפנינו הוא בהיקף המחקר ובשיטת הביצוע: בשלושת פרקי הספר נעשה ניסיון ראשון מסוגו לבחון בדרך שיטתית וביקורתית את הכיוונים השונים שהלכו בהם המחקר והפרשנות בניסיון לתת טעם ל'סטיות' התרגום.
הארץ, "איך יפתה האשה הכושית", מאת: חננאל מאק, אפריל 2010
רשת ב, הערכת מצב, 23 באוגוסט 2004, פאר לי שחר:
הרב הד"ר רפאל בנימין פוזן מציג את ספרו העקיבות התרגומית בתרגום אונקולוס שראה אור בהוצאת מאגנס פאר לי שחר: ועכשיו אנחנו על ספר חדש בפינת הספר החדש יציג הד"ר רפאל בנימין פוזן, הוא גם רב, את ספרו העקיבות התרגומית בתרגום אונקולוס. הספר ראה אור בהוצאת מאגנס בסדרה לחקר המקרא. שלום לך. הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן: שלום וברכה. התרגום הארמי העתיק לתורה מתחבר בידי אונקולוס שעל פי המסורת היה אחיינו של טיטוס שהתגייר. אונקולוס במאה הראשונה ברח לארץ ישראל וכתב את תרגומו בפיקוחם של גדולי התנאים. מקומו המרכזי בתולדות הפרשנות היהודית אינו צריך ראייה. די בעובדה שתרגום זה נקבע כטקסט חובה סטנדרטי שיש לקוראו יחד עם פרשת השבוע ואולם אף שפשט הלימוד בתרגום זה, מחמת אופיו המילולי מתקבל הרושם שהוא תרגום גרידא ואפילו קורא חד עין אינו מבחין בנקל בסטיות תרגומיות ובמשמעותן הפרשנית כבדוגמא הבאה: אצל יעקב וייקח מאבני המקום מתורגם ונסב מאבני המקום. הפועל נסב שמתייחד למגילת התמים מתבקש היה גם לתרגם גם ושוחד לא תיקח ושוב רשם תסב. מדוע תרגם ושוב דלת תקבל? כדי ללמד שלא רק לקיחת שוחד ביוזמת הדיין אסורה, גם כאשר דיין הוא פסיבי ואחר הוא התוחב שוחד לכיסו הדבר אסור וזהו לא תקבל. כלומר, הסטיות מפקיעות את אונקולוס מהיותו תרגום גרידא – Translation, ובאמצעותן מתברר שלפנינו כלי פרשני מן המעלה הראשונה המבאר את המקרא – Interpretation. ספרי בוחן אפוא את עקיבותו התרגומית של אונקולוס – רוצה לומר באיזו מידה סטייתו של המתרגם מדרכו הסטנדרטית מכוונת ושיטתית, מה הם הגורמים לסטייה, כיצד ניתן לעמוד על מטרתה ואף על פי שעסקו בנושא ה זה גם חוקרי תרגום בדורות קודמים, החידוש בספרי הוא בהיקף המחקר ובשיטת הביצוע. בשלושת פרקי הספר נעשה ניסיון ראשון מסוגו לבחון בדרך שיטתית וביקורתית את הכיוונים השונים שהלכו בהם המחקר והפרשנות בניסיון לתת טעם לסטיות התרגום. השיטה שנתגבשה בספר שלפנינו מהווה מסע למפעל פרשגן שבו רואה אני מפעל חיים. הפרשגן הוא ביאור רציף לאונקולוס על פי סדר פסוקי התורה כולה, כתוב בעברית רהוטה, מתבסס על המחקר המדעי והפרשנות המסורתית ואם הקורא בן ימינו אינו מסוגל להבין תרגום עתיק זה ולעמוד על כוונותיו מבקש פרשגן להסיר את מחסום הפחד מפני הארמית, הוא עתיד לשרת קהלי יעד מגוונים – מורי וחוקרי תנ"ך, לומדי תלמוד, חוקרי מקרא ולשון וציבור רחב השוקד על אמירת התרגום מדי שבת. תודה רבה. פאר לי שחר: תודה לרב רפאל בנימין פוזן.