מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

כרכים כב–כג של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ששמם '"דברים חדשים עתיקים": מיתוס, מיסטיקה ופולמוס, פילוסופיה והלכה, אמונה וריטואל במחשבה היהודית לדורותיה', משקפים ברובם המכריע את תחומי עניינם המחקרי של דור החוקרים שצמח בעשור האחרון של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כרכים אלה פותחים בדיון בקטבים המיתיים והריטואליים המנוגדים שכנגדם נערכה עבודת יום הכיפורים בשעה שמחברי מגילות מדבר יהודה עזבו את המקדש המחולל בירושלים במאה השנייה לפני ספה"נ, ומסתיימים בדיון במחלוקת הכרוכה בעלייה להר הבית בימינו, כשאין מקדש בירושלים אך לא מעטים מייחלים לבניינו המחודש ומפגינים עמדה זו באמצעות הריטואל השנוי במחלוקת של 'העלייה להר' שבו עמד פעם קודש הקדשים. שני הכרכים, המלמדים על משמעויות בלתי צפויות של רצף ותמורה, מסודרים על פי סדר כרונולוגי לאורך תקופה של כ2200 שנים. הספר מחולק לארבעה שערים המתייחסים לשלהי העת העתיקה (מיתוס, מיסטיקה ומדרש), לימי הביניים (קראים, ראשית הקבלה, פילוסופיה), לעת החדשה (פראנקיזם, חסידות וקבלה, מחלוקות פנים חסידיות), ולפרק הזמן שבין שלהי המאה התשע עשרה לסוף המאה העשרים שבו פגשה המסורת בעולם המודרני (בעלי הלכה ופוסקים, מקובלים ומבקשי אלהים, רבנים המתמודדים עם העולם המודרני וחוגים רבניים המבקשים לחדש את העבר המקראי באמצעות חידוש ריטואלים עתיקים).

תקצירים באנגלית בסוף הספר