Since 1901 the Jewish National Fund was the organ of the World Zionist Organization for the purchase of lands in Palestine and settling it with Jewish people. While working towards this goal, the JNF was faced with a multitude of issues to address: designing the land and settlement policy, deciding where to purchase lands, which types of farming and economy to enhance, which types of settlements to develop, which socio-economic sectors of the Jewish people to assist, how to develop national geographic and economic systems, how to secure as wide as possible borders for the anticipated Jewish autonomy, and how to create a Jewish demographic majority in Palestine. This book presents the first deep and detailed research conducted on the subject. In a lively and exciting way it relates the process of decision-making, planning, and carrying out of the policies and enterprises of the JNF in the years prior to World War I, all this against the background of the considerations in Palestine and developments in the Zionist world.

אוסף של דעות, אימרות ומכתבי רבנים גדולים של המאה ה -19 (למשל הנצי"ב, הרב צדיק אליהו גוטמכר, רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (המלבי"ם), הרב חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד), הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר, הרב שמואל מוהליבר ורבים אחרים) שדיברו בשבחו של יישוב ארץ ישראל, תמיכה במושבות היהודיות ועידוד עלייה. מטרת מפרסמי הספר היתה להשפיע על דעת הקהל המסורתית במזרח-אירופה לתמוך בתנועת חובבי-ציון; הדרך להגשמת המטרה היתה לפרסם הסכמות רבניות לטובת התנועה, ובכך ליצור משקל מכריע כנגד המפקפקים בה בקרב אותו ציבור. הספר ראה אור בוורשה בשנת תרנ"ב, 1891–1892 בשני חלקים. מבוא, הערות ומפתחות: יוסף שלמון

המחבר הוא פרופסור למדע המדינה. במשך שנים רבות שימש כיועץ למפלגות, למוסדות שלטון, לראשי ממשלה ולפוליטיקאים מן השורה. הספר מתאר שבוע בחייה של קהילה ידועה. הוא מבוסס במלואו על חוויות המחבר וידידיו.

הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה אחד המפעלים המרכזיים של התנועה הציונית, והרוח החיה להקמתה היה חיים ויצמן. כצעד סמלי למימוש הצהרת בלפור הונחו ביולי 1918 אבני הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים. מעמד הפתיחה של האוניברסיטה בשנת 1925, בנוכחות הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הרב הראשי לישראל אי"ה קוק, המשורר ח"נ ביאליק ומדינאים ומלומדים אחרים, עורר ברחבי העולם היהודי התרגשות עצומה, ונתפס כביטוי למימוש התחייה הלאומית והתרבותית של העם במולדתו ההיסטורית. תולדותיה של האוניברסיטה העברית שזורות אפוא בתולדות העם היהודי, התנועה הציונית ותולדות היישוב. הקמת האוניברסיטה מהווה דוגמה מעניינת למתח שבין מטרות לאומיות אידאולוגיות לבין אופיו האוניברסלי של המחקר המדעי, מעלה שאלות לגבי הזיקה בין המסורת היהודית למדע המודרני ולגבי הקשר בין צורכי היישוב בארץ ישראל לבין האינטרסים של העם היהודי ברחבי העולם. ייסודה של אוניברסיטה מערבית בארץ ים תיכונית אף הוא בעל השלכות חשובות על תוכן ההוראה והמחקר בה. בחלוף שבעים עשורים לפתיחתה הרשמית הוחל במפעל תולדות האוניברסיטה העברית, שכרך זה הוא פרי ראשון שלו. הקובץ דן באופן שיטתי, ביקורתי ומקיף בשורשי רעיון האוניברסיטה, בהכנות לפתיחתה, בדמויות מפתח אחדות שעמדו ליד עריסתה, בתולדותיהם של המכונים והחוגים הראשונים, בניסיונות ובהצלחות לרכז ולהצמיח מלומדים בעלי שם בתחומי המחקר השונים, אך גם בהתחלות שנקטעו. קובץ המאמרים מעלה תרומה הן לתולדות הציונות והיישוב הן לתולדות המדע וההשכלה הגבוהה במאה העשרים.

Great Britain was the first European power to establish a consulate in Jerusalem, soon to be followed by other nations. When the consulate was forced to close late in 1914, after the outbreak of World War I, the consular records were burnt to avoid their falling into the hands of the Turkish authorities. Mordechai Eliav has selected 135 documents dating from the appointment of the first consul in 1838 until the final report in the closing down of the consulate in November 1914. The documents are not only indicative of the activities of the consulate and its officials; they reflect political, social and economic developments in Palestine as a whole, and in Jerusalem in particular, for almost 75 years, and the British interest aid involvement in these developments. This volume is an important contribution to British diplomatic history as well as to the history of nineteenth-century Palestine.

While the history of Zionism in the US has been the subject of numerous works, American ideological attitudes toward the State of Israel have been less frequently treated in the scholarly literature. This book fills that gap. An international conference convened in the Negev brought together academic authorities for three full days of candid interaction and bold analyses of American Zionist ideology. This volume distills the results of that conference, illuminating the images and expectations of American Jews toward Israel, especially their liberal hopes. Readers interested in the status and fate of the Jewish state will find this collection of essays thought-provoking and instructive.

לגעת באדם היא אסופה של קטעים שלוקטו מתוך ספריו של קורצ'אק, המחנך וסופר הילדים היהודי הגדול. הקטעים נבחרו הן מכתביו בענייני חינוך וחברה, והן מספרי הילדים שלו. למרות שהדברים נכתבו לפני עשרות שנים, הם לא איבדו מן האקטואליות שלהם. דבריו על מעמדו של הילד בחברה ועל זכויותיו, ההבחנות שלו לגבי היחסים שבין מבוגרים וילדים, הדרך שבה התבונן במחנך, במורה ובבית הספר, וכן ההצעות המעשיות שלו לתיקון מחדלים ועוולות - זוכים היום להד ולהבנה רחבים יותר מאשר בתקופתו.

המקורות המקראיים על המנהל הממלכתי אינם שלמים וברובם מקריים, והנתונים שבהם אינם יכולים לתאר את המנהל הממלכתי ששרר בישראל וביהודה בתקופה שארכה יותר מארבע מאות שנים. האפיגרפיה השמית צפון -מערבית בכלל והאפיגרפיה העברית בפרט נותנת לנו מאגר נתונים המאשש מצד אחד את ידיעותינו מהמקרא ומצד אחר מוסיפות לנו ידיעות חדשות שלא נודעו לנו קודם לכן בנושאי המדינה, החברה, הכלכלה והדת ובמיוחד הן מקורבלתי נדלה לסוגיית המנהל המלכותי בישראל ויהודה.

Michael Evenari's biography unfolds his exciting, manifold life: his life of botany, the confrontation with political events as a youngster and his thrilling experience of helping in the development of Israel. Evenari takes us on his exciting expeditions in the company of his beloved wife. He tells us of his meetings with many personalities and about his farm in the Negev. The discovery of long forgotten floodwater irrigated farm systems from the times of King Solomon and their reconstruction became a successful experiment which led him to teach this approach of runoff agriculture in many parts of the world, initializing progress in the development of various arid areas.

This study describes the contribution of the British Administration to the development of Palestine between 11917-1929. It deals with the relation between a new modern government and changes in the landscape. The special character of the British Administration in Palestine helped to create a new state in the Middle East, a modern state with a geographic “iconography” that reflected British taste and imput. This view differs from other works on the British in Palestine which deal mainly with the political history of the area rather than its historical geography.

This work reveals the role, contribution and modus operandi of Zionist private enterprise in the Jewish rural and urban settlement of Palestine between the start of the century and the outbreak of the First World War. The book demonstrates that the role of private enterprise was extensive both in terms of land purchases and in terms of settlement activities. The author recapitulates these efforts, categorizes these activities as unique and identifies the underlying rationale of "national capitalism". The private investors and companies employed economic-commercial means to secure national-Zionist objectives. They were willing to be content with limited profits and received in compensation the emotional gains accruing from their contribution to building the Land of Israel.

This volume deals with an eventful period in the modern history of Palestine. It provides new insights into the role of the US consuls in the Ottoman Middle East in the special context of the Holy Land. The motivations and functioning of the American consuls in Jerusalem, and of the consular agents in Jaffa and Haifa, are analyzed as part of the US diplomatic and consular activity throughout the world, and of Western involvement in the Ottoman Empire and in Palestine during the century preceding WWI. The processes of cultural, demographic, economic, environmental and settlement change – sometimes at the expense of the local population – and the contribution of the US consuls and American settlers, both Christian and Jewish, to development and modernization of Palestine are discussed.