About 350,000 Jewish children are currently enrolled in Jewish day-schools, in every continent other than Antarctica. This is the first book-length consideration of life in such schools and of their relationship both to the Jewish community and to society as a whole. It provides a rich sense of how community is constructed within Jewish schools, and of how they contribute to or complicate the construction of community in the wider society. The volume reframes day-school research in three ways. First, it focuses not just on the learner in the day-school classroom but sees schools as agents of and for the community. Second, it brings a truly international perspective to the study of day-schools, viewing them in relation to the socio-cultural contexts from which they emerge and where they have impact. Third, it considers day-school education in relation to insights derived from the study and practice of non-parochial education. This cross-cultural and genuinely comparative approach to the study of Jewish schooling draws on research from the United States, the former Soviet Union, South America, and Europe, making it possible to arrive at important and original insights into parochial Jewish schooling. With contributions from outstanding scholars as well as practitioners of public education and of Jewish parochial schooling, the volume reveals conflicting conceptions of the social functions of schooling and also produces original insights into the capacity of schools to build community. The book is timely in that it studies questions about faith-based schooling and the public good that today are as much questions of public policy as they are of academic inquiry. It will appeal first and foremost to those with a particular interest in Jewish schooling but will also attract the attention of academics and professionals concerned with the place of parochial education in contemporary society. CONTRIBUTORS Ami Bouganim, Erik H. Cohen, Ira Dashefsky, Howard Deitcher, Jay Dewey, Joshua Elkin, Yoel Finkelman, Zvi Gitelman, Scott J. Goldberg, Ellen B. Goldring, Yossi J. Goldstein, Eli Kohn, Jeffrey S. Kress, Binyamin Krohn, Jon A. Levisohn, Ilana Maryles Sztokman, Deborah Meier, Helena Miller, Christine Müller, Michal Muszkat Barkan, Alex Pomson, Joseph Reimer, Randal Schnoor, Susan L. Shevitz, Asher Shkedi, Claire Smrekar, Uriel Ta’ir, Michael Turetsky, Rahel Wasserfall Published for the Melton Centre for Jewish Education, Hebrew University of Jerusalem

יש סדר למקרא: חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה מבקש להבהיר את השיטות השונות של גדולי המפרשים רש"י, ראב"ע ורמב"ן לשאלת סדר התורה על רקע המסורת המדרשית שקדמה להם. לכאורה נוקט ספר התורה סדר כרונולוגי, אך עיון מדוקדק מגלה לא מעט סטיות מקו זה. תגובה אחת בתלמוד ובמדרש היא הקביעה 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה'. כלל זה הורחב ויושם גם במקומות שלא הייתה בעיה בסדר הנתון וכך קיבל הביטוי את המשמעות בלשוננו, שאין סדר כלל. במקרים אחרים של חוסר רצף שאלו חז"ל 'למה נסמכה' פרשה מסוימת למקומה. תשובתם הייתה על פי רוב בדרך הדרש: הם קישרו בין שני סיפורים או פסוקים סמוכים, אף אם לא היה בסיס לכך בטקסט, כדי להפיק לקח מוסרי. אבל כבר בספרות חז"ל ניתן להבחין בהתייחסויות אחרות לשאלת סדר התורה. מצוידים בתובנות אלה, פנו פרשני ימי הביניים להסביר את מיקום הפרשה באמצעות קשר ענייני, רעיוני או ספרותי לפרשות ולפסוקים הסמוכים אליה. ניסיונות אלה הביאו אותם למודעות חדשה באשר לסדר התורה. הספר מכיל את מאות מקרי הסמיכות ומקרי 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' בפירושי רש"י, אבן עזרא ורמב"ן לתורה שהמחבר אסף ובדק על רקע המקרים שהובאו בתלמוד ובמדרש. מתוארים בו דרכו של כל פרשן, התמודדותו עם המסורת המדרשית ועם הפרשנים שקדמו לו ועקרונות הסידור שעולים מתוך שלל הדוגמות. הספר יצא לאור בשיתוף עם הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות. בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בטוחני ששדרוג זה בצורת הפרסום של הרצאות הקונגרסים יכבד את החוקרים ואת מחקריהם, כי להם נאה כי להם יאה. בכרכים הראשונים של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005). הכרך שלפנינו מוקדש למחקרים בשלושה תחומים: המקרא ועולמו, ספרות חז"ל ומשפט עברי, ומחשבת ישראל. בעריכתו נהניתי משיתוף הפעולה המלא של שני עמיתים: פרופ' אהרן שמש מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אברהם מלמד מאוניברסיטת חיפה, איש איש על עבודתו ואל משאו. במדור המקרא ועולמו מתפרסמים אחד עשר מאמרים בעברית וחמישה מאמרים בלועזית. מספר גדול זה משקף נאמנה את רוחב התחום ואת רבגוניותו. במבחר שלפנינו בולטת במיוחד ההתקדמות המאומצת בחקר פרשני המקרא ושיטותיהם, תחום ששב להיות מרכזי במדע המקראי בתקופתנו. לצד המאמרים בתחום זה מופיע מגוון של מאמרים בחקר המקרא עצמו על ענפיו השונים, כגון ביקורת התורה וספרי הנבואה, הארכאולוגיה והראליה, ודרכיה של הספרות המקראית. חטיבת ספרות חז"ל והמשפט העברי מיוצגת במדור השני, ובו מופיעים תשעה מאמרים בעברית ושניים בלועזית. מחקרים אלו משתרעים על פני כמה מענפי אילן התלמוד וההלכה, ובפרט ניכר העניין המתרחב והולך בימינו בשאלות הנוגעות לתהליכי גיבושה ועריכתה של ספרות התלמוד והמדרש. נוסף על קבוצת המחקרים הדנים בצדדים הללו של המקצוע מופיעים דיונים בסוגיות שבתולדות ההלכה והמשפט ובסיפור התלמודי. שמונה מאמרים בעברית ושני מאמרים לועזית רואים אור במדור השלישי, המוקדש לחקר מחשבת ישראל לדורותיה ולכל ענפיה. המחקרים מתחלקים באופן טבעי לעיונים בסוגיות הגות ובמשנתם של הוגי הדעות עצמם, על פי כתביהם ועל רקע זמנם והגורמים שהשפיעו עליהם מחד גיסא, ובתוכם כמה מחקרים המשווים בין ראשונים לאחרונים ובודקים את הזיקה ביניהם, ולעיונים בדרכי המחקר ובתולדותיו מאידך גיסא.(מתוך פתח דבר)

'מלך אביון' עוסק בתפיסת המלך, מעמדו וסמכויותיו בספרות חז"ל. תפיסת המלכות בספרות התלמודית נידונה בו על רקע התפיסות השונות של המלכות במקרא והמשטר המלכותי שהכירו החכמים בימיהם – הקיסרות הרומית. מן המקרא עולות שלוש תפיסות ביחס למלך: שלילת המוסד, שכן האל הוא המלך; גרסה מסוימת של תאולוגיה מלכותית, שלפיה המלך הוא במובן מה אלוהי; ותפיסה שלפיה האל אמנם אינו מלך, ברם למלך אין כל ממד אלוהי – הוא בשר ודם. מכאן נגזרת מלכות קצוצת סמכויות – 'מלך אביון'. התפיסה הראשונה קרובה בחיי היומיום לאנרכיה; לפי התפיסה השנייה המלך מרכז בידיו את מכלול הסמכויות בתחום מדיניות הפנים והחוץ, הצבא, המשפט, המנהל והכלכלה, ובמיוחד בענייני הדת והפולחן; ולעומתה גורסת התפיסה השלישית ביזור סמכויות בין המלך לבין בית הדין הגדול, הכהונה והנבואה. חכמי המשנה והתלמוד היו ערים לשלוש התפיסות האלה. בספרות ההלכה (במשנה, בתוספתא, ובחלק ממדרשי ההלכה וסוגיות התלמוד) אימצו החכמים את מודל המלוכה השלישי ועיצבו אותו מחדש לפי השקפותיהם הדתיות והחברתיות. על רקע התפיסות המדיניות והתאולוגיות שרווחו במזרח הקדמון ובעת העתיקה המאוחרת, מודל פוליטי זה ויישומיו ההלכתיים-המשפטיים הם חידוש תאולוגי-פוליטי של ממש. עם זאת בספרות התלמודית מצויים הדים לשתי ההשקפות האחרות שבמקרא ביחס למלכות, החותרות תחת התפיסה שביסוד המקורות ההלכתיים. 'מלך אביון' דן לראשונה במכלול של היבטים של סוגיית המלכות במקרא ובמיוחד בספרות חז"ל. הוא עוסק ביסוד התאולוגי-הפוליטי של מוסד המלוכה ובתשתית המשפטית-ההלכתית שלו, ומציע מסגרת מושגית הזורה אור חדש הן על הפרטים הן על התמונה הכללית.

Yehuda Halevi: Poetry and Pilgrimage follows the life story of the greatest Hebrew poet of medieval times from his first publication in Christian Toledo to his heroic journey toward Zion from Muslim Spain. The description is based, for the first time, on the entire collection of his poetry- the Diwan , which was edited and reedited between East and West at every important crossroad of his life. This in turn is done through comparison to autobiographical letters and contemporary correspondence discovered and collected over the past 50 years in the Cairo Geniza collections. Documentary material and Literary works, which were shun behind the iron wall in The Russian National Library in St. Petersburg, are woven for the first time into one, enabling us to examine closely the intricate relationship between old Jewish traditions and the ideological heritage associated with Halevi's innovative writings in prose and in poetry. Confronting Halevi's "Zion, will thou not ask"? opens the study which is mainly concerned with the story of Halevi's odyssey from Christian to Muslim Spain and eventually to Egypt, including the epic quest to the beloved yet fatal Zion. Professor Joseph Yahalom Studies and teaches Hebrew poetry at the Hebrew Literature Department of The Hebrew University in Jerusalem.

מהו שיקול הדעת של פוסק ההלכה? אילו שאלות הוא חייב לשאול את עצמו כדי להוציא מתחת ידיו פסיקה ראויה? מה כוחה של ההלכה בעיצוב נפשו של ה אדם? כיצד יכול הפוסק ליטול חלק בעיצוב חינוכי זה באופן מודע? אלה כמה מהשאלות שישאלו בספר זה. הספר ההלכה כמחוללת שינוי מבקש לשדרג את השיח המצוי אודות הפילוסופיה של ההלכה על ידי טענה פשוטה שנזנחה כמעט לחלוטין בספרות המצויה; ותוכנה, שבצד היות ההלכה מערכת משפטית, ועבור האדם הדתי – צו דתי, היא בעיקר מכשיר חינוכי ואירוע חינוכי. ממילא, היא אמורה לחולל שינויים תרבותיים, ערכיים וחינוכיים אצל נאמניה. על כן, כדי להבין מבחינה פילוסופית את ההלכה יש להיעזר בכלים פילוסופיים המצויים בפילוסופיה של החינוך. לאור תובנה פשוטה זו – שטרם נדונה במחקר – מאיר ספר זה באור חדש לא רק את שדה ההלכה ואת מהלכי הפסיקה, אלא גם את חקר הפילוסופיה של ההלכה בעבר, ומבקשת לתרום להתפתחותו של שדה זה בעתיד.

מהדורה חדשה בתוספת מבוא למסכת סנהדרין מבואות אלה נכתבו במשך ארבעים שנה. הראשון , על סדר נשים, הופיע בסוף שנות השישים, ואחרון, על בבא בתרא , לפני חודשים אחדים. טבע הדבר שבמשך זמן כה ארוך יחולו שינויים חשובים שלפעמים מבטלים את מה שנאמר מקודם. וכשאדם בא היום לסכם את תוכן המבואות, די אם יתפוס את לשון אחרון בלבד ויסכם רק מה שנאמר באחרונה. וכן אם בא מישהו להדפיס את המבואות מחדש, די אם ידפיס רק את זה האחרון. הקודמים אינם תורמים למסקנת העניין. חשבתי כך גם אני. אבל חברו עלי חברי ושכנעוני שלספר מחקר כזה גם ל"הוה אמינא" יש חשיבות תוכנית לבד מחשיבותו ההיסטורית. הידיעה למה בחר המחבר במסקנא מסוימת ולא באחרת מגבירה את התודעה בצדקת המסקנה ומחזקת את השכנוע בה, וגם מאפשרת לנו--אם יבוא אדם ויציע מה שכבר נאמר ונדחה--לומר לו שכבר היו הדברים בעולם, כבר נאמר כך ונדחה וגם נראה לו את נימוקי הדחייה. הקדמנו את המבוא לבבא בתרא אף על פי שמבחינת הזמן הוא אחרון, משום שבו אנו מסכמים בפרוטרוט, ולפעמים בהשוואה למשנה ולירושלמי, את השקפתנו על התהוות התלמוד הבבלי. שאר המבואות מסבירים במקצת איך הגענו להשקפה זאת ומדוע בחרנו בה, והם טפלים במדת מה למבוא הראשון. כמובן, מי שרוצה להתחיל עם שאר המבואות , טעמו ונימוקו עמו. הוא בחר בסדר ההיסטורי. מה שנכתב ראשון הוא קורא ראשון. ומכיון שהראשון שלו הוא המבוא לסדר נשים, הרי יש לו טעם נוסף , מלבד שהוא נכתב ראשון . נושאו של מבוא זה הוא פירושים דחוקים ודרכם היא הדרך הכי קלה לקבוע את מציאותם של הסתמות, נושאם של שאר המבואות, אם כי פירושים אלה מעטים הם בהשוואה לחלקם של הסתמאים בהתהוות התלמוד.

מבחר זה של מחקרים מתפרס על פני תקופה של כחמישים שנה וכלולים בו גם מחקרים חדשים הרואים אור לראשונה בכרך זה. המחקרים שבמדור הראשון עוסקים כולם בפולחן בישראל בתקופת המקרא, והם מתאפיינים בשאיפה מתמדת לחדור, לתוך העולם האקזוטי והמסתורי הזה, המתואר במקרא בקווים אוטופיים ואנכרוניסטיים, ולראותו נכוחה, בלא להתכחש לנוקשות הלגליסטית שלו מצד אחד ולא לעוצמה הפנימית ולשלמות המרתקת שלו מצד שני. במדור השני כונסו מחקרים העוסקים במלאכת הספר ועבודת הסופר בתקופת המקרא, ומהם עולה שאין לעמוד כהלכה על טיב העיצוב הספרותי של המקרא ללא תשומת לב לתנאֵי העבודה שהסופר המקראי היה נתון בהם והחומרים שהשתמש בהם, בראש ובראשונה, המגילות. במדור השלישי נלקטו מחקרים שונים העוסקים בהיבטים שונים של הספרות המקראית ושל אמונת ישראל ודתה בתקפות המקרא, ובמדור הרביעי דברים פרוגרמטיים על הלימוד הביקורתי של המקרא וחקירתו בעת החדשה.

ספר זה בא למלא חסר בחקר קורות אנוסי ספרד ופורטוגל, שבמאה הט"ז הרחיקו נדוד על העולם החדש הספרדי, ניהלו שם אורח-חיים דתי-יהודי במתחרת וקיימו מצוות במידת האפשר, על-פי הבנתם וידיעתם. ספר זה הוא הראשון בעברית המוקדש לנושא זה. במכסיקו ובארה"ב פרסמו היסטוריונים נוצרים ויהודים מחקרים מעטים על תולדות אנוסים אלו, אך ספריהם לא תורגמו לעברית, למעט ספרו של ססיל (בצלאל) רות תולדות האנוסים ובו פרק אחד בלבד המתייחס לאנוסים בעולם החדש הספרדי בכלל, החל מגילויו על ידי קולומבוס ועד סוף המאה הי"ח, והמידע בו על האנוסים בספרד החדשה במאה הט"ז מועט. הספר חושף ומתאר את מדיניותם של מלכי ספרד לגבי הגירת "נוצרים חדשים", משומדים כאנוסים, אל העולם החדש הספרדי בכלל ואל ספדר החדשה בפרט. הוא מתאר את סיבותיהם ומניעיהם של האנוסים לחדור לשם, למרות כל האיסורים והקשיים האחרים, ולמרות שידעו שלא יתאפשר להם לחזור בגלוי אל היהדות. גם רדיפתם שם, אורח החיים הדתי שקיימו, עולמם הרוחני-דתי ויחסם לנוצרים מתוארים בבהירות בספר. הספר מתבסס על מקורות ספרדיים, ובמיוחד על פרוטוקולים של משפטי האינקוויזציה הלאומית הספרדית שפעלה בספרד החדשה, ביניהם כאלה המתפרסמים בו לראשונה. המחבר, ברוך מגד, בעל תואר מוסמך במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, התמחה בתולדות האנוסים בספרד החדשה.

יחיד ומיוחד בין ספרי התנ"ך הוא ספר יונה, הדן בבחירה החופשית ומגבלותיה. אתגר הבנת משמעותו של הספר מלווה את המעיינים בו, שכן נושא זה מעסיק כל אדם במהלך חייו. יונה - מסע אל החופש מציע קריאה חדשה של ספר יונה. המחברת, ד"ר פנינה גלפז-פלר, מתחקה אחר דרכו של הגיבור, שהאל-האב מוליך אותו, מבלי שהוא עצמו יהיה מודע לכך, למסע רק ההרפתקאות. המחברת מקבילה את מסעו של יונה למסעם של יוצאי מצרים, שבו הם הופכים מעבדים לבני חורין. סיפור יונה וסיפור יציאת מצרים היו לאבן שואבת לכל הזמנים וזכו לפירושים רבים וביטויים רבים בספרות ובאמנות. הבנת שני הסיפורים והזיקה ביניהם פותחת צוהר אל הבנת משמעות חופש הבחירה של האדם ושל העם ויכולתו לקבוע את גורלו במו ידיו. ד"ר פנינה גלפז-פלר מרצה למקרא ותרבויות המזרח הקדום במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים. מחברת הספרים: יציאת מצרים מציאות או דמיון (שוקן); נשים עליך שמשון (ידיעות אחרונות); ויולד - יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי (כרמל); דרשה לכל פרשה (קרן תל"י); לגלות את החג (קרן תל"י); קולם של בגדים (כרמל) ועוד. מפרסמת מחקרים מדעיים ומאמרים בכתבי עת ובאסופות בארץ ומחוצה לה ומשתתפת בקונגרסים בין-לאומיים בחקר המקרא. זכתה בפרסים על תרומתה למחקר ולהוראת מדעי היהדות.

ספר זה הוא השלישי במפעל הכינוס של כתבי חיים ברנדוין (1920-1996), סופר, משורר וחוקר. הספר כולל מסות בשני נושאי המחקר העיקריים שהעסיקו את חיים ברנדוין - חקר המקרא וחקר הספרות העברית החדשה. מסות רבות המופיעות בספר שוחזרו מהקלטות ע"י רעיתו, מרים ברנדוין. בניתוח קשוב של בסיפורי המקרא ברנדוין מפליא לעמוד על הנאמר ועל המובלע. ניתוחיו מגלים פנים חשדות בסוגיות רבות - מסיפורי בריאת העולם עד אגדת איוב וכמו כן ניתוחים ליריים של מזמורי תהלים. תכונות המשורר היורד על שדה המחקר ניכרות גם במחקריו בספרות העברית. ברנדוין חוקר את ספרות תקופת ההשכלה (פרל, מיזס ואחרים) וכמו כן הוא ממשיך את מחקריו בכתבי אורי ניסן גנסין, לו הוא הקדיש מונוגרפיה. ברנדוין מגלה לנו את מקורותיו של ביאליק ושל אהרן צייטלין, משורר נידח לדאבון לב. חלק חשוב ומרכזי במחקרי הספרות של ברנדוין מוקדשים לכתבי ש"י עגנון, תוך התרכזות בסטירה ובאירוניה שביצירותיו. המסון הן של קורא קשוב ורגיש המאירות את נושא כתיבתן ואת כותבן.