הספר תחביר השיח של העברית החדשה מציג מחקר בתחום ההולך ומתפתח לנגד עינינו ועשוי להיות אחד מכיווני הבלשנות הדומיננטיים. מחקרים רבים נעשים עתה בעולם בבדיקת הקשרים התחביריים והסמנטיים היוצרים יחידות לשוניות גדולות מהמשפט, לאחר שעד כה נחשב המשפט לגבול העליון של יחידה המצדיקה עיון בלשני. בספר מוגדרים מושגי יסוד בתחביר השיח: משפט תחילי, משפט נמשך, ומתוארים היחסים בין סוגי משפטים אלה, כגון: איחוי, שעבוד, הקבלה. נוסף לקשרים התחביריים בין המשפטים שבשיח, מתוארים היחסים הסמנטיים-לוגיים ביניהם, שלא כמקובל בתחביר המשפט. בספר מתואר המנגנון הלשוני הנרחב היוצר קישוריות ונחשפים אמצעי הלכידות. גולת הכותרת של הספר היא תיאור סטרוקטורלי של יחידות לשוניות גדולות מהמשפט, הדרכים לקביעת גבולותיהן, ובירור המבנה המיוחד של כל יחידה. הספר מיועד לסטודנטים לבלשנות, ובעיקר לבלשנות עברית, למורים ללשון העברית, לחוקריה ולשוחריה.

ישנם בחוברת תוכן עניינים ותקציר באנגלית. עורך הסדרה: שלמה מורג.

These papers, in main deal with Medieval Judaeo-Arabic, the linguistic tool of Jewish culture in Arab lands, one of the apogees of Jewish culture in general. It reflects a variety of Middle Arabic, in which Classical Arabic Neo-Arabic and pseudo-correct features alternate. This ancient Neo-Arabic constitutes the missing link between Classical Arabic and the modern Arabic dialects. Some of the early Judaeo-Arabic documents are spelt in a hebraicized spelling, rather than in standard Judaeo-Arabic orthography.

Aramaic texts have been discovered in Egypt since the first decade of the nineteenth century. The first texts discovered were letters (now known as the Padua Papyri). Subsequently documents of different sorts, literary and contractual, came to light; they were written not only on skin and papyrus, but also on ostraca. During the last century and a half, such Aramaic documents have brought to light examples of so-called Imperial or Official Aramaic that provide an important background for the study of Biblical Aramaic. They have been published in many different places, in books and in articles. Some were well published, others not so well, depending on the pioneer nature of such studies of texts that were only gradually coming to light. Almost seventy years ago A. Cowley collected the then-known texts in a convenient handbook, Aramaic Papyri of the Fifth Century B.C. (Oxford: Clarendon, 1923). subsequently' other important texts were published by E. G. Kraeling, G. R. Driver, and J. B. Segal. Now Bezalel Porten and Ada Yardeni have undertaken a massive restudy of these important documents. They have consulted the originals, restudied the fragments of texts (sometimes neglected by earlier scholars), made new and more appropriate joins, improved the readings, and translated and interpreted the texts anew. Most important of all, they have provided hand-drawn facsimiles of the documents restudied. In this Porten has been aided by the talented artist, A. Yardeni, who has furnished excellent copies of the texts. This volume was published in 1986 . The volume contains fifty letters on papyrus and leather scattered around the world in ten museums and libraries. These are organized into six chapters: the Adon letter; 7 letters discovered at Hermopolis; 11 private letters; 10 letters from the Jedaniah communal archive; 5 official and semi-official letters; 16 letters on parchment of Arsames and his colleagues; and an appendix of 8 Aramaic letters from the Bible. There is a concordance of texts and a brief bibliography.

בספר נערך מעקב מרתק אחר פועלם של סופרים כפולי לשון בעברית וביידיש, בגרמנית ובעברית. באספקלריה זו מתגלות באור חדש יצירותיהן של דמויות מרכזיות בספרותינו, משיעור קומתם של פרל, מנדלי, שלום עליכם, ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברקוביץ, בובר. נערכות כאן השוואות רבות עניין בין הטקסטים המקבילים של יצירותיהם, על גלגולי צביונם הלשוני ועל חילופי סממניהם התיאוריים והרעיוניים. גילוי נוסף לחזיון המגע הבין-לשוני והבין-ספרותי הם מחקרי התרגומים-עיבודים מספרות העולם, בעברית או ביידיש. מתוך בדיקת הטקסטים המקבילים הללו מתגלות דרכי הסיגול לטעמו של הקורא היהודי של יצירות מפרי עטם של פילדינג, ג'ורג' אליוט, יעקב ואסרמן. חטיבה מאלפת בפני עצמה בספר הוקדשה למסכת היחסים הדרוכים בין יידיש לעברית, הן בעידן של 'ריב הלשונות' בראשית המאה הן בעיוניו השקולים בסוגיה זו של דב סדן.

פרק בתחביר העברית של ספר חסידים בזיקה לעברית המקראית וללשון חז"ל ובהשוואה לעברית החדשה. ספר חסידים, שפרק בתחביר לשונו עומד במוקדו של מחקר זה, הוא מן היצירות הבולטות ביותר של תורת המוסר של חסידות אשכנז, שעיקר זמנה הוא מסוף המאה הי"ב ועד סוף המאה הי"ג. תפוצתו והשפעתו של הספר חרגו הרבה מעבר לדור ולמקום שבו הוא נוצר, והשפעתו ניכרת בקביעת סגנון ספרותי ובהעמדת כללים לשוניים, ששימשו את המרכזים היהודיים בגרמניה ובמזרח אירופה עד סוף המאה הי"ט. נמצא, שחקירת לשון הספר יש בה לא רק משום תרומה לאיפיון סינכרוני של לשון אשכנז בימי הביניים, אלא אף משום סלילת דרך לבדיקת השפעתו של הספר על העברית בדורות שאחריו.

הראיון הוא כלי עזר חיוני לכל אנשי המקצועות המסייעים: מטרת ספר זה, להאיר היבטים בסיסיים של הראיון במטרה לשפר את היכולת של מראיינים להבין ולבצע ראיונות מסייעים. הדיון מתמקד בשני מרכיבים חשובים של הראיון: האזנה ודיבוב. חשיבותה של האזנה נכונה להבנה טובה של המרואיין, ושידור מדוייק של הבנה זו, מורגשת ומודגמת.

גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן דפים מהספר The essays collected in this volume explore diverse aspects of literary creativity in the Ancient Near East, including Ancient Israel, with a special emphasis on historical writing. Cuneiform documents are analyzed in order to test historical consciousness in Ancient Mesopotamia, Anatolia and Israel, and Biblical texts are illuminated through comparisons drawn from neighboring cultures. The essays are particularly noteworthy for being the product of constant dialogue among leading scholars, noted specialists in their respective disciplines, who comprised a research group at the Institute of Advanced Studies of the Hebrew University of Jerusalem during 1978/9.