The majority of Polish Jews always lived in the villages and small towns known as shtetls. Much of what we know of life in the shtetls comes from literary accounts rather than from historical research. This volume redresses that imbalance, with leading experts investigating the social and economic history of the shtetl as well as the way in which shtetl life has been reflected in Hebrew, Polish, and Yiddish literature. There is also a hardback version of the book.

Isaac Orobio de Castro, a crypto-Jew from Portugal, was one of the most prominent intellectual figures of the Sephardi Diaspora in the seventeenth century. After studying medicine and theology in Spain, and having pursued a distinguished medical career, he was arrested by the Spanish Inquisition for practising Judaism, tortured, tired, and imprisoned. He subsequently emigrated to France and became a professor of medicine at the University of Toulouse before openly professing his Judaism and going to Amsterdam where he joined the thriving Portuguese Jewish community. Amsterdam was then a city of great cultural creativity and religious pluralism where Orobio found open to him the world of religious thinkers and learned scholars. In this atmosphere he flourished and became an outstanding spokesman and apologist for the Jewish community. He engaged in controversy with Juan de Prado and Baruch Spinoza, who were both excommunicated by the Portuguese Jewish community, as well as with Christian theologians of various sects and denominations, including Philip van Limborch.This fascinating biography of Orobio sheds light on the complex life of a unique Jewish community of former Christians who had openly returned to Judaism. It focuses on the particular dilemmas of the converts, their attempts to establish boundaries between their Christian past and their new identity, their internal conflicts, and their ability to create new forms of Jewish life and expression.

In this volume, articles on Jewish Warsaw over the centuries cover the history of jewish settelment; Jewish populations in the eighteenth century; the background to the 1790 pogrom; relations with Christians in the early partition period (1795-1861); the acculturation of the nineteenth century; Warsaw as a Yiddish literary centre; Jewish Warsaw before the first world war; the history of the Warsaw ghetto; and Jewish historians Emanuel Ringelblum and jacob Shatzky. Other topics covered include the religious orders and the Jews during the holocaust, and the integration of the Jews in Radom.

The theme of this rich and highly focused volume is Polish perceptions of Jews and Jewish perceptions of Poles from the Middle Ages to the present. Essays by Leszek Kolakowski and Wladyslaw Bartoszewski set the parameters of the debate. Contributors analyse sources ranging from Yiddish folk-songs to Hebrew, Yiddish, and Polish literature to Polish plays, and the discussions range over the entire period. Norman Davies writes on ethnic diversity in twentieth-century Poland, and other essays deal with related political aspects. There is also an important exchange between Stanislaus Blejwas and Shmuel Krakowski entitled ‘Polemic as History'.

In this volume of Polin , scholars from the fields of history, sociology, politics, anthropology, linguistics, literature, and folklore explore central themes in Jewish and European history. Launching what was to become a comprehensive and vigorous forum for discussion of all aspects of the Jewish experience in Poland, this first volume established the pattern of bringing together work by established and younger scholars from many countries.

Shmuel Feiner's innovative book recreates the historical consciousness that fired the Haskalah-the Jewish Enlightenment movement. The proponents of this movement advocated that Jews should capture the spirit of the future and take their place in wider society, but as Jews-without denying their collective identity and without denying their past. Claiming historical legitimacy for their ideology and their vision of the future, they formulated an ethos of modernity that they projected onto the universal and the Jewish past alike. What was the image of the past that the maskilim shaped? What tactics underpinned their use of history? How did their historical awareness change and develop-from the inception of the Haskalah in Germany at the time of Mendelssohn and Wessely, through the centres of Haskalah in Austria, Galicia, and Russia, to the emergence of modern nationalism in the maskilim circles in eastern Europe in the last third of the nineteenth century? These are some of the questions raised in this fascinating exploration of an ideological approach to history which throws a searching new light on the Jewish Enlightenment movement and the emergence of Jewish historical consciousness more generally. Winner of the Arnold Wiznitzer Prize for Jewish History 1995

ר' אברהם בן אפרים, בן המחצית השנייה של המאה השלוש עשרה, היא דמות עלומה בספרות הרבנית של ימי הביניים. הוא נמנה עם חכמי צרפת, והמעט שנודע עליו עולה מספרו הנדפס כאן לראשונה. הספר מכונה בפיו 'ספר סימני תרי"ג מצוות וסימני הוראות ודינין', ותוכנו הוא קיצור של החיבור הנודע ספר מצוות גדול, מעשה ידיו של ר' משה בר' יעקב מקוצי.

ב-1958, ימי מסך הברזל והמלחמה הקרה, יוצא פולני צעיר ומלגה של מאה דולר בכיסו לתור את איטליה וצרפת, על שפע הקתדרלות והמוזאונים, הערים הימי-ביניימיות ויצירות האמנות שלהן. את רשמיו הוא מכנס באוסף מסות מקוריות ושנונות, אשר ידע עצום היסטוריה ובאמנות נשקף מהן. זביגנייב הרברט מבקר בפרובנס ולומברדיה, בסיינה ואורוויטו, בולואה, מערת לסקו ועוד, ובתוך כך מגלה לראשונה את חדוות הקפוצ'ינו, הפסטה והפיצה. הוא מעריץ את האדריכלות הגותית (ויש לו כל הנימוקים לכך), את גדולי הציירים האיטלקים של ימי הביניים - אך גם כמה אנדרדוגים - ואינו חוסך את שבט לשונו ממשמרי תמשיחים (ציורי קיר) רשלניים, מדריכי תיירים, היסטוריונים של האמנות ושמרנים למיניהם. מי בנה את הקתדרלות הגותיות? מה היה שכר הפועלים? איך העמיסו את האבנים, וכמה עלה להובילן מן המחצבה אל אתר הבנייה? ומי באמת היו הטמפלארים? האם אכן ההיו האלביגנזים כופרים בנצרות? - הרברט תוקף שאלות אלה ואחרות, שדומה כי חקר ההיסטוריה פסח עליהן, מנקודת מבטו הייחודית, המתובלת בדמיון עשיר ובכשרון כתיבה נדיר. לספר נוספה אחרית דבר מאת דוד וינפלד, על אודות זביגנייב הרברט, ה"ברברי" בגן.

תהפוכות רבות עברו על היחסים שבין גרמניה לארץ ישראל (פלשתינה) בעידן המודרני. בראשית המאה התשע עשרה עוד עמד הקשר בעיקרו בסימן היחס הנוצרי וההיסטורי לארץ הקודש, אך מאז הקמת הקיסרות הגרמנית (1871) הוא התגלגל גם לתחום הכלכלי והפוליטי המובהק. עבור גרמניה, כמו עבור מעצמות אחרות, הייתה ארץ ישראל טריטוריה שיש בה אינטרס כלכלי בין-לאומי הקורא לתחרות עם מעצמות אחרות. אין תמה אפוא שאבי הציונות, תאודור הרצל, ביקש להיפגש עם הקיסר הגרמני כאשר הלה ביקר בארץ ישראל. גם יורשי הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימר והרייך השלישי, גילו עניין בארץ ישראל, אלא שכאן נמזגו למערכת היחסים שני יסודות נוספים: האינטרס של יהודי גרמניה בארץ ישראל והעובדה שהיישוב היהודי שנוצר בה כלל אנשים שנמלטו מהרייך השלישי ונשאו עמם תרבות גרמנית. הקשר בין השתיים לאחר מלחמת העולם השנייה עומד בסימן זכר הרייך השלישי מחד גיסא ותפקיד ישראל מאז הקמתה בשימור זיכרון השואה מאידך גיסא.

Scholarship on the civilization of Polish Jews has tended to focus on elite culture and canonical literature. Even modern Yiddish culture has generally been approached from the perspective of ‘great works’. This special issue on Jewish popular culture focuses on relatively less explored but historically vital forms of culture that have previously been relegated to the margins of scholarly interest. Most of the articles look at the period before the Second World War, but there are also several studies of the traces of this culture in the contemporary world. The volume is intended to help reconfigure our understanding of Polish Jewish civilization in its true richness and variety.

ספר מקורי זה פורס בפני הקורא שחזור של חיי היהודים בפוזנן, אחת הקהילות הגדולות והתוססות ביותר במזרח אירופה במאה השבע עשרה. הוא פותח בתיאור התהוות הרובע היהודי בעיר ובשינויים שחלו בגבולות אזור המגורים שהוקצה לאוכלוסייה היהודית. לאחר מכן הוא מתמקד בבתים שגרו בהם היהודים – גודל הבתים, סוגי הבנייה ותנאי הצפיפות שהתפתחו ברובע. היהודים עצמם, הן בעלי הבתים הן שוכריהם, עומדים במרכזו של פרק המנתח את הריבוד החברתי-הכלכלי של הקהילה לפי הרכוש שהיה ברשותם. מלחמתן של רשויות הקהילה בתנאי הצפיפות נדונה גם היא, וכמו כן השפעתם של תנאים אלה על חיי האנשים – ובכללם חיי האישות. לבסוף הספר מתאר את ניסיונות היהודים לשמור על סביבת מגוריהם בתנאי הלחץ שנוצרו מצפיפות הדיור: שמירה על ניקיון, הבטחת אספקת מים, הגנה מפני שריפות ושמירה על חומות העיר. בעקבות העיון בספר יכיר הקורא מקרוב את חיי היום-יום ברובע היהודי של עיר פולנית בראשית העת החדשה. סדרת מחקרים של המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, האוניברסיטה העברית בירושלים. מועצת המערכת: שלמה אבינרי, עמנואל אטקס, יעקב אלבוים, דניאל בלטמן, ישראל ברטל, יעקב גולדברג, דוד וינפלד, חוה טורניאנסקי, שאול שטמפפר.

זהו קובץ המאמרים הראשון המוקדש לניתוח חייו ויצירתו של ר' יהודה אריה מודינה (1571-1648), הרב הוונציאני המבריק והמפורסם, שהיה אחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה היהודית בראשית העת החדשה. חמישה עשר המאמרים, שכתבו בעברית או באנגלית מומחים בעלי שם עולמי, דנים בפעילות האינטלקטואלית והחברתית המגוונת של מודינה, מתוך שהם בוחנים את יחסו לאמנות, למוזיקה ולספרות וכן את תעלומת נאמנותו למסורת ההלכתית. כמו כן המאמרים מאירים יסודות מעורפלים בקורות חייו של מודינה ומנתחים לראשונה כמה מכתביו שראו אור. הקובץ גם מגיש תמונה פנורמית של חיי החברה והתרבות של יהודי ונציה במאה הי"ז. עורך אורח: דוד מלכיאל. כתב העת 'איטליה' משמש מזה שנים אחדות במה מרכזית לחוקרים העוסקים במישרין או בעקיפין בהיבטים שונים של תולדות יהודי איטליה, ספרותם ותרבותם, בכל הדורות. הפקולטה למדעי הרוח, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים. ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.