בקובץ סוגיות בענייני דיומא ושאר ירקות מובאים דיונים, השוואות ומסקנות בנושאים המנסרים בחלל עולמנו למן העת העתיקה ועד ימינו אלה. בפרקים "הגיור" ו"הנישואים האזרחיים" נטען שהנהגת נישואין אזרחיים לא רק פותרת את בעיית החילונים, אלא גם מזרזת את תהליך הגיור; הפרקים "הנשיאה בנטל" ו"תורתו אוּמָנוּתוֹ" מפריכים את טענת החרדים שלימוד תורה פוטר מנשיאה בנטל ומעבודה לשם פרנסה; המשטר הכלכלי והפוליטי הרצוי, שנידון בפרק "זאב ז'בוטינסקי והסוציאליזם", הוא קפיטליסטי ולא סוציאליסטי-קומוניסטי; "השמיטה" היא תקנה חקלאית שנהגה בעת העתיקה גם בקרב הרומאים, אך כיום איננה נחוצה עוד ויש לבטלה; הפרקים על הנשים דנים במצבן ובמעמדן של הנשים בישראל ובקרב היוונים והרומאים ובבעיית הגירושין והעגינות; הפרק "מסירת שטחים לנוכרים" מברר את המחלוקת ההלכתית בסוגיה זו; ב"המרידות" נטען שיש להתייחס למציאות המדינית והצבאית בעולם לפני שקובעים את היחס למורדים; הפרק "הצמחונות" מפריך את הפרשנות שלפיה אדם הראשון היה צמחוני; ב"פאולוס והדיאלוג בין יהודים לנוצרים בימינו" נטען שאין מקום לדיאלוג כל עוד דבקים הנוצרים בטיעוניו האנטי-יהודיים של פאולוס. הוצאה עצמית של המחבר.

ספר זה הוא הרחבה על מאמרו של דוד רוקח שפורסם בספרון "פולמוס: החורבן ולקחיו; כיצד נתייחס לחורבן הבית ולמרד בר כוכבא" שנכתב ע"י פרופ' ישראל אלדד. הדעה הרווחת בציבור ואף בחוגי האקדמיה היא שהמרידות נגד מעצמת-על כרומא היו ללא שיקול דעת וללא כל סיכוי להצלחה. דוד רוקח מפריך דעה זו ואגב כך עורך השוואה עם מרידות הבריטנים והגאלים נגד רומא והיחס של הבריטים והצרפתים בימינו כלפי המורדים שהמיטו על עמיהם אסונות כבדים.

סופר הכנסייה יוסטינוס מרטיר, יליד שכם-נֶאָפוליס, שנולד כפגני, הוצא להורג ברומי בסביבות שנת 165 לסה"נ. חיבורו דיאלוג עם טריפון היהודי , שנכתב שנים מועטות לפני מותו, יכול להיחשב לחלוץ החיבורים 'נגד היהודים' שנתחברו בידי נוצרים בעת העתיקה ובימי הביניים. יוסטינוס מתגלה בספרו זה כתלמיד נאמן של פאולוס, מתוך הקצנה של עמדותיו. יש בדבריו משום עדות למאבק שהתחולל בין יהודים לנוצרים על נפשות הפגנים. עיקר המאמץ של יוסטינוס מופנה להוכחה שאבד הכלח על מצוות התורה, כגון השבת וברית המילה, שבחירת האל עברה מישראל לנוצרים ושהמקרא מעיד על לידתו של ישו מן הבתולה, על אלוהותו ועל המוצאות אותו, הכול בהתאמה למסופר באוונגליונים. ב דיאלוג מאות מובאות מן המקרא, רובן ככולן מתרגום השבעים. מאלף ומרתק להשוות את הטקסטים שמביא יוסטינוס ואת הפירושים שהוא מציע אל נוסח המסורה, התרגומים הארמיים, פירושי חז"ל ועבודת המפרשים בימי הביניים. כל העניינים הללו נידונים בהרחבה במבוא ובקומנטר. ראוי שהנוטלים חלק בדיאלוג בין יהודים לנוצרים בימינו יתייחסו לטיעוני יוסטינוס, שבהם משוקעים שורשי האנטישמיות הנוצרית.

המונוגרפיה הקצרה דלהלן היא חיבור העומד ברשות עצמו, ויחד עם זאת נועדה לשמש מבוא לתרגום חיבורו הפולמוסי של יוסטינוס דיאלוג עם טריפון היהודי . מונוגרפיה זו היא גם חוליה בשרשרת מחקרים המבקשים להתחקות אחר שורשי אנטישמיות הנוצרית, כפי שהם מתגלמים בפולמוס על הבחירה בין יהודים לנוצרים.

דפים מהספר גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן What were the political, social and intellectual relations between different religious groups in the Hellenistic and Roman world? David Rokeah suggests that they were marked by ongoing propaganda wars, and that the pagan-Jewish polemic served as the foundation for the subsequent pagan-Christian polemic. He proves that the Jews were not a party of the pagan-Christian polemic, but that their very existence and independent attitude towards Christianity and paganism alike, their holy writings and those of Hellenistic Jewry, all helped to shape the pagan-Christian conflict. Against a historical background, the author examines specific philosophical-theological motifs of the polemic, such as religious myth, divine providence, and the election of Israel. A wealth of material from Greek, Latin and Hebrew sources presented in a fresh English translation, so as to help the reader sense the spirit of this important age in world history.