ספר זה מוקדש לעיון מקיף בשני נושאים העומדים בזיקה הדדית: חציית גבולות בין שמים לארץ, בין העולם הנגלה לעולם הנסתר. הנושא הראשון – חלומות ופשרם במסורות עם ישראל ובתרבות הקלאסית והשני – רוחות, שדים ודיבוקים בתרבות ישראל והעמים. בעשרים ואחד מאמרים פורשים מחבריהם תמונה מגוונת ורב-תחומית המעידה על נסיונותיהם של בני אנוש להציץ אל מה שמעבר לפרגוד ולתת ביטוי ספרותי-לשוני לחווית המפגש עם עולמות עליונים. המאמרים חובקים את ספרות עם ישראל לדורותיה ולסוגותיה: החל במקרא, בספרות החיצונית ובספרות חז"ל, המשך בספרות הסוד והחסידות וכלה בספרות היהודית החדשה וביומנים שנתחברו בזמן השואה ולאחריה, בצד דיון בהיבטים תרבותיים-חברתיים כגון הצצה אל עולמם של יהודי אתיופיה ואל המתרחש בחצרות החסידים. לכך יש להוסיף את הפריצה אל מעבר לגבולות היהדות: מסורות בכנסייה הקתולית של העת החדשה המוקדמת או בחברה הבדווית של ימינו. העיונים השונים מצטרפים לכדי תמונה המצביעה על הַקשרים וקשרי הקשרים שנוצרו במהלך הדורות בין יצירות השייכות לנדבכים ספרותיים שונים, ובינן לבין התרבויות השונות שעם ישראל בא עמהן במגע. בסופו של דבר מתברר כי סדנא דארעא חד הוא, וכי בכל עידן ועידן נזקקים בני האדם לכלים דומים כדי להתמודד עם מצוקותיהם ומאווייהם, באמצעות התופעות האנושיות כל כך של החלום והמפגש עם כוחות דלא מעלמא הדין. יצא לאור בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות .

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר - יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי - קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור - להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס - פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר - מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר - הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא - האיסיים, היו גם היו רחל אליאור - איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

כרכים כב–כג של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ששמם '"דברים חדשים עתיקים": מיתוס, מיסטיקה ופולמוס, פילוסופיה והלכה, אמונה וריטואל במחשבה היהודית לדורותיה', משקפים ברובם המכריע את תחומי עניינם המחקרי של דור החוקרים שצמח בעשור האחרון של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כרכים אלה פותחים בדיון בקטבים המיתיים והריטואליים המנוגדים שכנגדם נערכה עבודת יום הכיפורים בשעה שמחברי מגילות מדבר יהודה עזבו את המקדש המחולל בירושלים במאה השנייה לפני ספה"נ, ומסתיימים בדיון במחלוקת הכרוכה בעלייה להר הבית בימינו, כשאין מקדש בירושלים אך לא מעטים מייחלים לבניינו המחודש ומפגינים עמדה זו באמצעות הריטואל השנוי במחלוקת של 'העלייה להר' שבו עמד פעם קודש הקדשים. שני הכרכים, המלמדים על משמעויות בלתי צפויות של רצף ותמורה, מסודרים על פי סדר כרונולוגי לאורך תקופה של כ2200 שנים. הספר מחולק לארבעה שערים המתייחסים לשלהי העת העתיקה (מיתוס, מיסטיקה ומדרש), לימי הביניים (קראים, ראשית הקבלה, פילוסופיה), לעת החדשה (פראנקיזם, חסידות וקבלה, מחלוקות פנים חסידיות), ולפרק הזמן שבין שלהי המאה התשע עשרה לסוף המאה העשרים שבו פגשה המסורת בעולם המודרני (בעלי הלכה ופוסקים, מקובלים ומבקשי אלהים, רבנים המתמודדים עם העולם המודרני וחוגים רבניים המבקשים לחדש את העבר המקראי באמצעות חידוש ריטואלים עתיקים). תקצירים באנגלית בסוף הספר

ספר זה מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. הסיפור המקראי המספר על 'גן בעדן מקדם' (בראשית ב, ח - ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה. בסיפור גן עדן נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין חטא ועונש, בין ערום ללבוש, בין איסור והיתר, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. מושגים אלה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם. גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני בין אל בורא ומצווה לאדם נברא ומצוּוה, ומקום המעבר מטבע לתרבות, נתפש במהלך הדורות כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, הקשור לעברו של המין האנושי המתפרש מחדש כל העת, ולכיסופיו בדבר העתיד המיוחל, המשתנים אף הם עם חלוף העתים. המסורות הכרוכות בסיפור גן עדן ובפירושיו המשתנים עיצבו את מושגי היסוד של בני דתות שונות שהתחנכו בזיקה לסיפור המקראי, לתרגומיו ולפירושיו, שכן ראשית בריאת האדם ואחריתו נקשרו במקום על זמני זה ובסיפורים מקבילים לו בתרבויות העולם, על ראשית משפחת האדם ועל אופק כיסופיו. יצא לאור בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות .

The corpus of Jewish mystical writings has developed over thousands of years in different parts of the world. Its creators sought to discover hidden realms that would shed light on existing reality. The literature they created, one of the central sources of inspiration of religious thought, comprises hundreds of volumes. This masterly investigation of the Jewish mystical phenomenon, from antiquity to the twentieth century, contextualizes it in the spiritual and historical circumstances in which it evolved. Mysticism, which transcends the boundaries of time and space and refers to a reality not grasped by means of ordinary human cognition, is one of the central sources of inspiration of religious thought. It is an attempt to decode the mystery of divine existence by penetrating to the depths of consciousness through language, memory, myth, and symbolism. Delving deep into the psyche, mystics strive to redeem perceived reality from its immediate meaning. Mystical texts constitute a history of this religious creativity, of man’s attempt to reveal the divine structure underlying the chaos of reality and thereby endow life with hope and purpose. By offering an alternative perspective on the world that gives expression to yearnings for freedom and change, mysticism engenders new modes of authority and leadership; as such it plays a decisive role in moulding religious and social history. For all these reasons, the mystical corpus deserves study and discussion in the framework of cultural criticism and research. This study is a lyrical exposition of the Jewish mystical phenomenon. It is based on a close reading of the hundreds of volumes written by Jewish mystics and incorporates mystical testimonies drawn from the different countries and cultural environments in which Jews have lived. Rachel Elior’s purpose is to present, as accurately as possible, the meanings of the mystical works as they were perceived by their creators and readers. At the same time, she contextualizes them within the boundaries of the religion, culture, language, and spiritual and historical circumstances in which the destiny of the Jewish people has evolved.. The author succeeds in drawing the reader into a mystical world. With great intensity, she conveys the richness of the mystical experience in discovering the infinity of meaning embedded in the sacred text; teasing out the recurring themes, she explains the multivalent symbols. Using copious extracts from Jewish mystical sources, she illustrates the varieties of the mystical experience from antiquity to the twentieth century. She succeeds in eloquently conveying how mystics try to decipher reality by penetrating beyond its apparent boundaries: how they experience spiritual powers symbolically, imaginatively, or visually; how hidden truths are revealed in visions or dreams, in an epiphany or as ‘lightning’; how they are ‘engraved’ in the mind or illuminate in the soul. Most of the texts she draws on are written in very obscure language, but the skilful translations communicate the mystical experiences vividly and make it easy for the reader to understand how Elior uses them to explain the relationship between the revealed world and the hidden world and between the mystical world and the traditional religious world, with all the social and religious tensions this has caused.

This very accessible introduction to hasidism as a movement opens a new window on its mystical underpinnings. It discusses the origins and dissemination of hasidism and the literature that facilitated this; the theological basis of hasidism and the mystical significance of the tsadik; the major figures of hasidism; and the complex links to kabbalah and Shabbateanism. The discussion of the intellectual and social implications highlights the eighteenth century as a key period in modern Jewish history. Professor Elior was awarded the 2006 Gershom Scholem Prize for the Study of Kabbalah and Jewish Mysticism by the Israel Academy of Sciences and Humanities.

Rachel Elior demonstrates convincingly how the Jewish mystical tradition crystallized in its early stages. She attributes its origins to priests prevented by circumstance from serving in the Temple: replacing the earthly Temple liturgically and ritually with a heavenly Merkavah and heavenly sanctuaries known as Heikhalot, they created a mystical world in which ministering angels replaced Temple priests, thereby giving Judaism a new spiritual focus. Professor Elior was awarded the 2006 Gershom Scholem Prize for the Study of Kabbalah and Jewish Mysticism by the Israel Academy of Sciences and Humanities.

ספר זה מוקדש לבירור מהותה המיסטית של מסורת המרכבה הכוהנית, שהתחברה בזיקה למסורות מקדשיות. ראשיתה בחזונו של הנביא יחזקאל בן בוזי הכוהן, שהוגלה מירושלים בשלהי ימי בית ראשון, בגלות יהויכין. בחזונו הופכת מרכבת הכרובים שעמדה בקודש הקודשים במקדש למרכבה שמימית חזיונית החורגת מגבולות הזמן והמקום. בחזון המקדש לעתיד לבוא הטעים הנביא הכוהן את מעלתם של כוהני בית צדוק שומרי משמרת הקודש, שיכהנו לבדם במקדש זה. המשכה של מסורת המרכבה בחזונם המיסטי של חוגים כוהניים בימי בית שני, שנמנע מהם לשרת במקדש במאות האחרונות לפני החורבן בשל מחלוקות מהותיות בשאלת סמכות והנהגה, לוח ופולחן. בעלי השקפות אלו, שכינו עצמם בכתביהם בני צדוק הכוהנים, פרשו מהמקדש הארצי ובעיני רוחם שירתו עם המלאכים במרכבה השמימית אשר נתרקמה בחזונם בלשון שיר בהשראת חזון המרכבה של יחזקאל ומסורת עבודת הקודש במקדש. השלב האחרון במסורת המרכבה נוצר בחזונם של חוגים בעלי זיקה כוהנית שחיברו את ספרות ההיכלות אחרי חורבן בית שני. ספרות זו החליפה את המקדש החרב בשבעה היכלות עליונים והחליפה את עבודת הקודש הארצית בירידה למרכבה ועלייה להיכלות העליונים. מחברי ספרות זו העמידו זיקת גומלין על-זמנית בין הכוהנים המשרתים בקודש ובין מלאכי השרת המכהנים בהיכלות השמימיים. בספר נדונים יחסי הגומלין בין החטיבות השונות של מסורת המרכבה העוסקות בזמן מקודש, במקום מקודש ובריטואל מקודש.

כרך יז של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל . התנועה השבתאית נתפסת כפרשת דרכים בהיסטוריה היהודית, שכן תבעה בחינה מחודשת של גבולות הדת ושינתה את גבולות הזהות של הקהילה היהודית מן השליש האחרון של המאה השבע-עשרה ואילך. השבתאות, המיוסדת על אמונה במשיחיותו של שבתי צבי, יצרה עולם רוחני שקרא תיגר על ההוויה המשעבדת של חיים בגלות, בשם האמונה בעולם נגאל. השבתאות בגלגוליה השונים העניקה משמעות חדשה לרעיון המשיחי ולביטוייו בזיקה לגלות וגאולה, שעבוד וחירות, גאולת הדת והאמונה וגאולת המשיח, הן במישור הרוחני הן במישור החברתי. זיקתה של השבתאות לרקע הקבלי של המיתוס המשיחי ועמדתה הדיאלקטית ביחס לגבולות של אמונה וכפירה, לזהות כפולת פנים של מומרים ומאמינים, למעברים בין דתות, לחסידות סגפנית מופלגת, מזה, ולפריקת עול מצוות, מזה, הציבה אתגרים מורכבים בפני הקהילה היהודית. תקוות הגאולה, שנקשרו במסורת הקבלית ברעיונות מיסטיים אנרכיסטיים, בחזון הפיכת היוצרות בעולם נגאל ובמשיחיות מיתית מהפכנית בתחום האלוהות והאמונה, יצרו תסיסה רוחנית והעלו תופעות חברתיות חסרות תקדים שעוררו התלהבות ותקווה בחוגים רחבים אך גם עוררו התנגדות נוקבת ופולמוס עוין ברחבי העולם היהודי. האמונה בתחילתו של העידן המשיחי ובמהפך מהותי במציאות המסורתית הגלותית, מזמנו של שבתי צבי, שנתפס כמשיח על אף שהמיר את דתו בשנת תכ"ו, הייתה נחלתם של 'מאמינים' שבתאיים, שפעלו הן בעולם המוסלמי וכונו בשם 'דונמה', הן בעולם הנוצרי וכונו בשם 'פראנקיסטיים', ואף היתה נחלתם של יהודים שחיו בגבולות העולם המסורתי, לכאורה, אך לאמיתו של דבר בעולם המאמינים. זהויות כפולות אלה של מאמינים, שפעלו בסתר ובגלוי בתחום עולם ההלכה ומחוצה לו, יצרו את המרקם המורכב של התנועה השבתאית ושלוחותיה. הזיכרון הכתוב של ההתעוררות המשיחית המיסטית והקשריה הפולמוסיים הדתיים והחברתיים מעלים שאלות היסטוריוגרפיות מרתקות הן ביחס לנקודת המבט השבתאית, הן ביחס לנקודת המבט של מתנגדי השבתאות והן ביחס לעדויות של מתבוננים מחוץ לגבולות העולם היהודי. שאלות אלה נבחנות על יסוד תעודות חדשות ונקודות מבט מחקריות מקוריות בכרכים טז-יז של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' המוקדשים לחקר השבתאות ושלוחותיה. ניתן לקרוא חלק מהמאמר "'ספר דברי האדון' ליעקב פראנק: אוטומיתוגרפיה מיסטית, ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטאפורה" מאת רחל אליאור בפורמט PDF משמאל.

שני חידושים בפירוש זה לתוספתא: האחד, הגישה הספרותית לטקסט התוספתא מסכת בבא קמא נוסף על הפירוש הענייני שלה; האחר, מערכת המקבילות (סינופסיס) בין המשנה לתוספתא במסכת בבא קמא, המוצעת בפעם הראשונה. הפירוש, אף שבהכרח הוא גם ענייני, עוסק במיוחד בבעיות ספרותיות הנוגעות למבנה הטקסט של התוספתא בבא קמא ובכל מה שקשור ליחסה למשנה, למדרשי ההלכה ולברייתות שבתלמודים. בעיות אלה באות לידי פתרון כאשר עומדים על דרכו של מסדר התוספתא בסידור ההלכות ובחלוקת הפרקים ומפענחים את הכללים הלשוניים והספרותיים שקבע לעצמו. כל זה בניסיון לגלות את השכבות השונות בתוספתא. עצם הצבת הסינופסיס מסייע הרבה גם לפתרונן של בעיות ספרותיות במחקר המשנה והתוספתא בכלל: זמן העריכה ושם העורך או העורכים; עד כמה התוספתא היא פירוש למשנה ועד כמה היא המשך למשנה; יחס התוספתא לעריכות קדומות למשנה, אם היו כאלה. ישנה בספר הקדמה באנגלית.

מהנושאים בספר זה: קבלת האר"י, שבתאות וחסידות מנעורים להנהגה ומקבלה לחסידות איגרות ויכוח גנוזות על מהות החסידות 'קודש וחול במשנת הרב קוק' בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה על מושג האמת של 'כוכב הגאולה' נס ההצלה של הרבי מבעלז Three Warsaw mystics The neutralisation of messianism and the apocalypse

מהנושאים בספר זה: מן ההמנון המקראי להמנון המיסטי ארבע המלכויות בספר דניאל ב' לאור חיבורים מקומראן ענוותנותו של הקב"ה תפיסת הפלירומה בספרות ההיכלות והמרכבה תורת הנבואה הסינאסטית של ריה"ל הגדרת הסמל של ר' יוסף ג'יקטיליה וגלגוליה בספרות הקבלה ספר עזרת השם: ויכוח תיאולוגי בין גבר לאישה במאה הי"ד על 'סוד עילה ועלול' בכתבי ר' שבתי שעפטל הורוויץ מפראג ההתמודדות עם חובת הכוונות הבריאה והזמן: 'ויכוח' תיאולוגי-פילוסופי של קארדוזו עם נתן העזתי על תולדות הדתות ועל הפנומנולוגיה של הדת קוים לדמותו של ר' נפתלי כ"ץ מפרנקפורט, ויחסו לשבתאות פירוש אנונימי לאדרא רבא הנמנה עם אסכולת סרוק