הקיבוץ הוא ניסוי חברתי חשוב בשוויון ובשיתוף, שמאתגר את התיאוריה הכלכלית המסורתית. ב תעלומת הקיבוץ: חברה שוויונית בעולם קפיטליסטי חוקר רן אברמיצקי את הגורמים הכלכליים שמאחורי עלייתה ודעיכתה של התנועה הקיבוצית. המערכת הקיבוצית, שחייבה שיתוף שוויוני של כל חבריה בהכנסות ובמשאבים, יצרה תמריצים להשתמטות מנשיאה בנטל או לעזיבת חברי הקיבוץ המשכילים והמיומנים ביותר אל העיר. ובכל זאת, במשך רוב המאה העשרים רבים מהקיבוצים שגשגו, וחיי הקיבוץ נתפסו כאידיליים בעיני החברים עצמם והעולם שמחוץ לקיבוצים גם יחד. אברמיצקי שוזר את סיפור התנסותם האישית של בני משפחתו כחברי קיבוץ עם נתונים כלכליים והיסטוריים רחבי יריעה, ושופך אור על האידיאליזם ועל הנסיבות ההיסטוריות שעזרו לקיבוצים לשרוד בניגוד לתיאוריה הכלכלית המנבאת ששוויון ממריץ להשתמטות ולעזיבה. הוא מראה כיצד הצליחו הקיבוצים להתמודד עם אתגרי החיים ולשרוד בעולם קפיטליסטי, ומעריך את הצלחתם של קיבוצים שונים בשמירה על שוויון כלכלי. הלקחים מהניסוי החברתי המיוחד במינו הקרוי קיבוץ משתרעים הרחק מעבר לשעריו, ויכולים לשמש מדריך לחברות ששואפות לנהל חיים של שוויון כלכלי וחברתי. המחבר מסביר מה אפשר ללמוד מהקיבוצים על יצירת חברה שוויונית יותר, ומהם התנאים הנדרשים כדי שחברה כזאת תשגשג. "ספר כתוב להפליא, המפיח חיים בתורת הכלכלה דרך העדשה של ניסוי חברתי מיוחד במינו בחיים קומונליים. המחבר מלמד אותנו איך מעצבים תמריצים כלכליים ואֲמנות חברתיות את החברה האנושית. מומלץ בחום גם לבקיאים בכלכלה וגם למבקשים מבוא מרענן לתחום זה" (ראג' צ'טי, אוניברסיטת הרווארד). *הספר זכה בפרס קליימן לספר המצטיין מטעם האגודה הישראלית להיסטוריה כלכלית לשנים 2022-2023.

האנושות ניצבת על סף תקופת תמורות מסעירה ביותר בתולדותיה, תקופה שבה ההוויה האנושית תתעשר ובה בעת תתערער. שכן המין האנושי יתנער מכבלי מורשתו הגנטית ויתנשא לפסגות בל-ישוערו של בינה, רווחה חומרית ואריכות ימים. הממציא והעתידן ריי קורצווייל הוא אחד הסנגורים המוערכים ביותר, והשנויים במחלוקת, של תפקיד הטכנולוגיה בעתידנו. בספרו עידן המכונות החושבות (שתורגם לעברית) הוא הציג טענה נועזת: לאורו של קצב השינוי הטכנולוגי ההולך ומואץ בהתמדה, המחשב עתיד להתחרות בבינה האנושית בכל שלל גווניה. בספרו הסינגולריות מתקרבת הוא בוחן את השלב הבא בתהליך האבולוציוני: איחוד האדם עם המכונה. בשלב זה יתמזגו הידע והמיומנויות שבמוחותינו עם הקיבולת, המהירות ויכולת שיתוף המידע הגדולים לאין שיעור של מעשי ידינו. המיזוג הזה הוא עיקרה של הסינגולריות – פרק הזמן שבו תיעשה בינתנו יותר ויותר לא-ביולוגית, ואדירה פי מיליארדים מכפי שהיא כיום. בעולם החדש לא תהיה עוד הבחנה ברורה בין אדם ומכונה, בין מציאות ממשית ומציאות וירטואלית. במישור המעשי, הזדקנות האדם ומחלותיו ייבלמו; זיהום הסביבה ייפסק; בעיות הרעב והעוני בעולמנו ייפתרו. הננוטכנולוגיה תאפשר לנו ליצור כל מוצר חומרי ותהפוך בסופו של דבר אפילו את המוות לבעיה שאפשר לפותרה. ריי קורצווייל הוא אחד מגדולי הממציאים, הוגי הדעות והעתידנים של עולמנו, ונזקפות לזכותו שנים רבות של ניבויים שקלעו אל המטרה. הוא תואר בוול סטריט ג'ורנל כגאון חסר מנוח, ורשת הטלוויזיה הציבורית האמריקנית בחרה בו כאחד מבין שישה עשר המהפכנים שיצרו את אמריקה. ספרו החדש והמסקרן של ריי קורצווייל חוזה עתיד שבו טכנולוגיות המידע יתקדמו במהירות כזו, ולמרחק כזה, שהן יאפשרו לאנושות לחולל תמורות שעדיין איננו יכולים להעלות בדמיוננו. ביל גייטס ספרו של ריי קורצווייל הוא ספר חובה לכל המתעניינים בעתיד המדע, בהשפעותיה החברתיות של הטכנולוגיה, ובעצם - בעתיד המין האנושי. ראג' רדי, מייסד ומנהל המכון לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון; חתן פרס טיורינג.

במחקרו שובר המיתוסים מציג פרופ' ישעיהו פרידמן פרספקטיבה חדשה על המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה. הוא מראה שהממסד הבריטי קיווה שהערבים ימרדו נגד טורקיה ויקדמו בברכה את הבריטים כמושיעים. שריף חוסיין, לימים מלך חג'אז, אמנם מרד, אך לא מטעמים לאומיים. בראשית המלחמה הוא ניהל בו-זמנית משא ומתן עם הבריטים ועם הטורקים, אבל לאחר שגילה שהטורקים מתכוונים להתנקש בחייו, החליט להתאחד עם הבריטים. בכל תחומי הסהר הפורה לא היה מרד ערבי; היו אלה החיילים הבריטים, האוסטרלים והניו-זילנדים שהביסו את הצבא הטורקי. תומס לורנס ("לורנס איש ערב") וסר מרק סייקס קיוו להחיות את הלאומיות הערבית ולבנות מזרח תיכון חדש. שניהם נחלו אכזבה. הערבים התקוממו נגד חדירתן של מעצמות זרות נוצריות והשתוקקו לשוב לחיקה של טורקיה. גם האמיר פייסל הפך לחסיד הרעיון הפן-ערבי. התוכנית נתמכה גם על ידי הממשל הצבאי הבריטי, שהתכוון בזאת לחסל תביעתה של צרפת לסוריה. הקצונה הבריטית גילתה עוינות כנגד הציונית והייתה אחראית למאורעות ירושלים באפריל 1920. בשנות העשרים, בניגוד ליחסה העוין של משפחת אל-חוסייני ובני בריתם בפלשתינה, הפלאחים, שהיו רוב באוכלוסיית בארץ ישראל, לא גילו כל איבה כלפי הציונית. הם טענו שהקדמה והשגשוג תלויים ביחסי אחווה בין יהודים לערבים, וראו במפעל ההתיישבות הציוני מקור של ברכה לארץ כולה. פרידמן טוען שבמדיניות נכונה הסכסוך הערבי-ציוני לא היה בלתי נמנע; האחריות הייתה בידיו של הממשל הבריטי.

המחבר, רודי רקר, לוקח את הקורא למסע פנטסטי אל הממד הרביעי. בדרך יעצור כדי להרהר ולדון בכל הידע, המחשבות והתצפיות המתייחסים לתחום הכמעט-מיסטי הזה. רקר דן בשנינות ובהעזה בנושאים מדעיים וספק-מדעיים כגון ספיריטואליזם, אוספנסקי, מכונות זמן, יונג ותורות היחסות של איינשטיין. הספר מכיל אוצר של חידות ובעיות המחדדות את החשיבה ומסייעות להבנה, ומלווה בלמעלה מ200- איורים משעשעים ומאירי עיניים. לקורא מובטח סיור עוצר נשימה ומרחיב דעת. הקדמה: מרטין גרדנר. איורים: דיוויס פובילאיטיס.

לנארד הייפליק, מבכירי החוקרים בתחום הביולוגיה של התא, מציג בספרו החדש והמרתק את אחד התחומים הדינמיים ביותר של המדע בימינו אלה, חקר ההזדקנות. אחרי למעלה משלושים שנה של עבודת מחקר חלוצית בתחום זה, מספר הייפליק את האמת על מה שידוע לנו הלכה למעשה על הזדקנות האדם, ומעיין בהשלכות הפילוסופיות של מחשבותינו על הנושא. הספר מתאר את ההבדלים בין הזדקנות ביולוגית וכרונולוגית, וסוקר את השינויים שחלו בהשקפותינו על ההזדקנות במהלך ההיסטוריה. בעזרת התגליות המדעיות החדישות ביותר מסביר ד"ר הייפליק כיצד משפיעה ההזדקנות על כל חלקיו של גוף האדם. ד"ר הייפליק, מציין כי הואיל וההזדקנות משפיעה על כל תא ותא בגופנו – כפי שהוכיח בעצמו, בעבודת המעבדה שעשה – חייב כל מחקר ראוי לשמו להקיף תחומים רבים ונרחבים. הספר בוחן לא רק את השינויים החלים במערכות הביולוגיות העיקריות בגופנו, אלא גם את התמורות הסמויות יותר בדרכי החשיבה, בתחושות, במצבי רוח וביצר המין, בתכונות האישיות ובזיכרון. תוך כדי כך מפריך הספר סברות רבות על ההזדקנות שהיו מקובלות עד כה.