הגן המסחרי - היסודות הכלכליים באבולוציה של האדם הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של הספר Second Nature, שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ונכלל ברשימת החיבורים האקדמיים המצטיינים (Outstanding Academic Titles) לשנת 2002 לפי בחירת כתב העת Choice - ירחון אגודת הספריות של ארצות הברית (ALA). "חיים אופק, בספרו המעניין והחשוב הכתוב כסיפור מתח מרתק, מציע פרשנות חדשה להבנת השלבים באבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם. חשיבותו של הספר בפתיחת כיוון חדש בחקר העבר. הספר מסתיים בנושא בעל חשיבות מיוחדת לקורא הישראלי: הופעתן של חברות חקלאיות וחברות רועים בארץ ישראל ובסביבתה מתוארים ומוסברים בו בגישה שונה מן המקובל. השילוב המוצלח והמעמיק של מידע ממקורות אקדמיים מגוונים מעורר מחשבה לא רק על אודות אבות המין האנושי אלא גם באשר לדורות הבאים." עופר בר-יוסף, פרופסור לפריהסטוריה, אוניברסיטת הרוורד "הנועזות, צלילות הדעת והתנופה של הספר מרשימות. לאופק רעיונות משכנעים ביותר בכל הכרוך בחשיבות המרכזית של הניתוח הכלכלי בחקר האבולוציה של האדם. ספר מרתק ומלהיב המעורר שאלות נוקבות – כיצד בני אנוש הגיעו עד הלום וכיצד אנו אמורים ללמוד את עצמנו." אלן גרפן, פרופסור לביולוגיה ומדעי החיים, אוניברסיטת אוקספורד, Science "זהו ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר שראו אור בשנים האחרונות בתחום הסציוכלכלי. אופק מגשר באופן מוצלח ביותר בין מה שהוא מכנה ביוכלכלה ופלאוכלכלה כדי להסביר את המעבר מהומו ארקטוס להומו סאפיינס. הקורא יפיק תועלת משפע הרעיונות החדשים הצצים ועולים כמעט מכל עמוד ועמוד." וורן יאנג, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן, European Journal of Political Economy "ספרו של אופק מספק תשובות ממצות ומאירות עיניים לשאלות ישנות, ובו בזמן, הוא מתווה גישה חדשה לחקר האבולוציה של האדם מנקודת מבט כלכלית." ג'ואו ריקרדו פאריה, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת טקסס, Economic History Network EH.Net "הספר מבשר את תחילתו של תהליך שיפוץ כללי בהשקפתנו על ראשית ההיסטוריה ועל אבותינו הקדמונים. העניין שהוא מעורר בקרב הכלכלנים גדול במיוחד, אבל גם חוקרי הביולוגיה והאנתרופולוגיה ימצאו בו עניין רב." גורדון טלוק, פרופסור לכלכלה ומשפטים, אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, Journal of Bioeconomics

התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף , ספרו המהפכני של הכלכלן הבריטי הנודע ג'והן מיינרד קיינס (1883–1946), הופיע בעיצומו של המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע העולם בתקופה המודרנית. הספר, שיצא לאור בשנת 1936, הציע הסבר למשבר ולעוצמתו, וגם דרכים לצמצומו וליציאה ממנו, על ידי הגברת מעורבות הממשלה במשק. הצעותיו של קיינס למעורבות ממשלתית גוברת בכלכלה היו בעלות חשיבות רבה לחברה ולפוליטיקה, ולא רק רעיונות כלכליים במובן הצר של המילה. לכן רבים רואים בספרו הקלסי לא רק את החיבור הכלכלי החשוב ביותר במאה העשרים, אלא גם את אחד הספרים החשובים במדעי החברה בכלל. קיינס שינה את מדע הכלכלה לבלי הכר. הוא הציע תאוריה חדשה למשברים הכלכליים, וזו מעוררת דיון וּויכוח עד היום. כלכלנים החוקרים את התנודות הכלכליות, או את מחזורי העסקים, נחלקים גם כיום לקיינסיאנים, קיינסיאנים-חדשים, פוסט-קיינסיאנים, אנטי-קיינסיאנים ועוד. הספר קבע סדר יום חדש לחשיבה הכלכלית, ואף שינה באופן דרמטי את המתודולוגיה של מדע הכלכלה. הוא לא רק פתח תחום מחקר חדש, אלא אף השפיע על מדע הכלכלה בתחומים כגון הניתוח התאורטי, האיסוף והלימוד של הנתונים הכלכליים, ו הבנת המדיניות הכלכלית. התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף המופיע עתה לראשונה בתרגום עברי, הוא אבן הדרך החשובה ביותר בהתפתחות המחשבה הכלכלית במאה העשרים. מתוך ההקדמה למהדורה העברית מאת פרופ' יוסף זעירא בפתח הספר מובאת המסה: ג'והן מיינרד קיינס: קווים לדמותו מאת פרופ' דן פטינקין

הניסיון הנאצי להשמיד את היהודים הגדיר ללא ספק הן את מעשה השמדת העם הן את הרעיון שמאחוריו. ברל לנג טוען בספר זה כי מאורעות ההשמדה הנאצית כופים בחינה חדשה של מושגי יסוד מוסריים, כמו האחריות האישית והקבוצתית, תפקידה של הידיעה בהחלטות אתיות והתנאים החולשים על הקשר בין אשמה למחילה. לנג בוחן גם את הביטויים הספרותיים והלשוניים של השמדת העם הנאצית ואת ההשקפות החברתיות, מוסדות החינוך ומפעלי הזיכרון שעוצבו בתגובה להשמדת העם. הקטגוריות הנושנות של פילוסופיית המוסר - אחריות, כוונה, בחירה, מחילה, בושה וכל היתר - מוארות באור מבעית כשהן מיוחסות לרצח ההמוני של יהודי אירופה בידי הגרמנים. "במחקרו המצוין, מעשה ומחשבה בהשמדת העם הנאצית, חודר ברל לנג אל הברבריות הנאצית מתוך ריכוז החושף (ולו בדרך מחקרית) את המעמקים הנפשיים של אכזריות ההשמדה: וזאת בעוצמה אינטלקטואלית ומוסרית כעין זו של פרימו לוי. ניתוחו של לנג בדבר סיבות חורבנם של היהודים בידי הנאצים הוא מודל ליכולתה של הפילוסופיה לתרום להבנה הסוציולוגית וההיסטורית. זהו ספר מזהיר." ג'רלד מאיירס, מרכז המוסמכים בסיטי יוניברסיטי בניו יורק. "לנג משתמש בתכנית הנאצית להשמדת עם כדי לבחון את עיקרי היסוד של פילוסופיית ההשכלה המערבית, מדע החברה, דרכי הספרות והמודעות ההיסטורית. הוא מנתח באורך רוח, בקפדנות מוסרית וברציונליות עקיבה את הבעיות - אפיסטומיות, אתיות ואסתטיות - שיש להתמודד עמהן בכל ניסיון להציג מאורע זה, אם לא להסבירו. השלכות טיפולו בבעיה זו מערערות באורח קיצוני את הנוהל הנורמלי במדעי הרוח והחברה. יתר על כן, הפירוש שהוא מביא להשמדת העם מעורר שאלות מכריעות בדבר אחריותם המוסרית של סופרים ומשוררים הרואים במאורעות אלה נושאים לעבודתם. כי לא זו בלבד שהוא מעמיד לביקורת נוקבת את אידאל האובייקטיביות במדעי הרוח והחברה שהציבה תנועת ההשכלה, הוא הורס למעשה את רעיון הרומנטיקה בדבר חירות היצירה של האמן." היידן וייט, האוניברסיטה של קליפורניה בסנטה קרוז. ברל לנג, פרופסור לפילוסופיה בטריניטי קולג', קונטיקט. לימד באוניברסיטת קולורדו ובאוניברסיטה של מדינת ניו - יורק והיה מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים.