אחד עשר המאמרים בכרך זה, המוקדש לירושלים, ערוכים בסדר כרונולוגי ומתמקדים במקרי מבחן למן תקופת השלטון האומיי בירושלים ועד ימינו. הם מתאפיינים במגוון עשיר של תחומי עניין, של גישות ושל שיטות מחקר הנהוגות כיום בחקר המזרח התיכון. המאמרים הפותחים עוסקים במעמדה של ירושלים בתקופת השלטון האומיי ובתקופה הממלוכית ומנתחים את הקוטביות ואת המתח בין ייצוגיה של ירושלים ותפקודה כבירה דתית וכמרכז פוליטי מזה ובין היותה עיר שדה פרובינציאלית חסרת חשיבות של ממש מזה. שני המאמרים הבאים מתארים מאפיינים דמוגרפיים וטופוגרפיים של ירושלים בתקופה הממלוכית ומספקים תובנות על המגוון האתני ועל החברה הדינמית בעיר. בחטיבת המאמרים על התקופה העת'מאנית מנותחות הסוגיות האלה: הזיקה המוסלמית לירושלים והקשר שלה אל בית המקדש היהודי; הקשרים הענפים בין הקהילות היהודיות בירושלים ובקהיר במאה השבע עשרה; האינטראקצייה בין עולם ההלכה המוסלמי ובין אתרי הקודש הנוצריים בירושלים; המיתוסים של הזהות הקולקטיבית בפלסטין במהלך המאה השבע עשרה; הייצוגים הכרטוגרפיים של ירושלים, שמהם עולה כינוי אירופי לא מוכר של העיר בתקופה זו. חטיבת המאמרים שעניינה ירושלים תחת השלטון הישראלי עוסקת בבית הדין השרעי כסוכן שינוי חברתי ותרבותי בקהילה הפלסטינית המוסלמית בעיר, בהשפעות הכיבוש הישראלי על תהליכי הפריפריאליזציה של חלקיה הערביים של ירושלים ובתיוג הפוליטי של הר הבית / אל-חרם אל-שריף, אשר הוביל לכישלון שיחות השלום בקמפ דיוויד בשנת 2000.