An in-depth and multifaceted investigation of how Polish Jews, Polish Zionism, and Polish culture influenced Israel’s cultural and political development, as well as of how the Zionist project influenced Jewish life in Poland. From its inception as a political movement, Zionism had as its main goal the creation of a ‘New Jew’ who could contribute to building a Jewish state, preferably in the historic homeland of the Jewish people, where Jews would free themselves from the negative characteristics which, in the view of the ideologues of Zionism, had developed in the diaspora. Yet, inevitably, those who settled in Palestine brought with them considerable cultural baggage. A substantial proportion of them came from the Polish lands, and their presence significantly affected the political and cultural life of the Yishuv, and later the State of Israel. In this volume, scholars from Israel, Poland and elsewhere in Europe, and North America explore different aspects of this influence, as well as the continuing relationship between Israel and Poland, up to the present day.

Relations between Jews and their neighbours in eastern Europe have long been perceived, both in the popular mind and in conventional scholarship, as being in a permanent state of conflict. This volume counters that image by exploring long-neglected aspects of intergroup interaction and exchange. In so doing it broadens our understanding of Jewish history and culture, as well as that of eastern Europe. Whereas traditional historiography concentrates on the differences between Jews and non-Jews, the essays here focus on commonalities: the social, political, and economic worlds that members of different groups often shared. Shifting the emphasis in this way allows quite a different picture to emerge. Jews may have been subject to the whims of ruling powers and influenced by broader cultural and political developments, but at the same time they exerted a discernible influence on them—the social, cultural, and political spheres were ones that they not only shared but that they also helped to create. This model of reciprocal influence and exchange has much to offer to the study of inter-group relations in eastern Europe and beyond. Designed to move the study of east European Jewry beyond the intellectual and academic discourse of difference that has long troubled scholars, this volume contributes to our perception of how members of different groups operate and interact on a multitude of different levels. The various contributions represent a wide cross-section of opinions and approaches—historical, literary, and cultural. Taken together they move our understanding of east European Jewry from the realm of the mythical to a more rational mode. In addition to essays considering interactions between Jews and Poles, other contributions examine relations between Jews and other ethnic groups (Lithuanians, Russians), discuss negotiations with various governments (Habsburg, Lithuanian, Polish, Russian, and Soviet), analyse exchanges between Jews and different cultural realms (German, Polish, and Russian), and explore how the politics of memory affects contemporary interpretations of these and related phenomena. Contributors Karen Auerbach, Israel Bartal, Ela Bauer, Jan Błoński, Marek Edelman, Michael Fleming, Dorota Glowacka, Regina Grol, François Guesnet, Brian Horowitz, Agnieszka Jagodińska, Jeff Kopstein, Sergei Kravtsov, Rachel Manekin, Czesław Miłosz, Karin Neuberger, Przemysław Różański, Kai Struve, Joanna Tokarska-Bakir, Jerzy Turowicz, Scott Ury, Kalman Weiser, Jason Wittenberg, Marcin Wodziński, Piotr Wróbel

As a re-examination of Socialist attitudes to the 'Jewish question' and antisemitism, of how the growth of socialism affected relationships between Poles and Jews, and of the character of Jewish Socialist groups in Poland, it makes a significant contribution to the history of the Jews in Poland. It also sheds light on the history of Socialism in east-central Europe and the complexity of nationality problems there.

ההשכלה הייתה חלק מפסיפס הנאורות האירופית ובו בזמן גם הקרינה זהות יהודית מובהקת. ייחודיותה של ההשכלה באה לידי ביטוי בלשונות ספרותה, בסדר היום שלה וביעדים שהציבה לעצמה. ההשכלה השתלבה בעולם הערכים המודרני של אירופה וגם נצבעה בצבעי המסורת היהודית; היא הייתה מהפכנית ביומרותיה החתרניות ובקריאתה לאינטגרציה וגם טוענת לשימור הזהות היהודית ודוחה את ההתבוללות. בקובץ ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה וספרותה מציעים היסטוריונים, פילוסופים וחוקרי ספרות ותיקים וצעירים, כל אחד מהם בתחומו, לבחון מחדש את גבולות ההשכלה ואת ההגדרות המקובלות שלה, לחדד את ההבחנות בין גווניה ולאתגר את ההיסטוריוגרפיה הקיימת. הסוגיות הנדונות בקובץ הן: מה בין תרבות ההשכלה לתרבות הרבנית? מה בין ההשכלה לנאורות הדתית בעולם הנוצרי? מה בין יהודי נמל ומשכילים? מהן הזיקות בין השכלה לאמנציפציה פוליטית ולרפורמה בדת? מהי משמעות היותה של ההשכלה תנועה של גברים, וכיצד משנה המודעות המגדרית להדרתן של הנשים את הבנת ההשכלה בכללותה? מהי הרלוונטיות של ההשכלה להבנת המודרניזציה של יהודים במדינה מוסלמית? מהן הזיקות שבין המשכילים למדינה האבסלוטיסטית והאימפריאלית? כיצד תמרנה תרבות ההשכלה בין הלשונות היהודיות (עברית, יידיש) והטקסטים המסורתיים לבין לשונות אירופה (גרמנית, רוסית) והטקסטים של הנאורות? ומהו המתח שהתקיים בהשכלה בין המגמות המהפכניות לבין מגמות המשמרות?

מזה מאה ועשרים שנה הולכת ונבראת בארץ ישראל תרבות ישראלית. מה היא תרבות זו? הניתן בכלל לדבר על תרבות אחת? האם מה שנוצר בארץ המזרחית הקטנה הזאת בתחום התרבות שייך עדיין למורשת היהודית? רבנים חרדיים רואים בתרבות ישראל החדשה ריקנות חסרת משקל. את החברה הישראלית המקיימת אותה הם מדמים בדרשותיהם לעגלה ריקה, שצריכה לפנות את הדרך לעגלת האורתודוקסיה הטעונה תורה ומצוות. מבקרים חדי לשון ובעלי תאוריות חובקות עולם טוענים כי אין לנו בארץ אלא הוויה מומצאת, מקסם שווא שפוליטיקאים בדו מלבם וכפו בכוח השלטון על שורת מיעוטים מקופחים. לשיטתם של אלה ביקשו העסקנים הציוניים למחוק את התרבות האותנטית של מגזרים שלמים בחברה והקימו ממסדים שמרניים ומדכאים שכל מטרתם להנציח את הבדיה התרבותית. העגלה המלאה הוא קובץ מחקרים המציג את התרבות הישראלית כיצירה היסטורית עשירה, חיה ותוססת, יצירה המשקפת הוויה מלאת ניגודים, עתירת השפעות ולמודת מאבקים שצמחה במפגשיהן של קבוצות מהגרים ועוצבה בין האידאולוגיה לספונטניות. הזמר העברי, החזנות הישראלית, צורתם של גגות הבתים במושבות, התנ"ך, הצבא – אלו ועוד תחומים רבים הם בין הנושאים הנידונים בספר ומאירים את מורכבותה ואת חיוניותה של התרבות הישראלית.

אסופת מחקרים זו מוגשת כמתת הוקרה ואהבה לפרופסור שמואל ורסס, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, מתלמידיה וממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית. מחקריו של ורסס מקיפים יותר ממאתיים שנים של ספרות יהודית, מראשית תקופת ההשכלה ועד אמצע המאה העשרים, והם אוצר עשיר של מידע ודעת על ספרות זו ומסד חיוני להמשך העיון הביקורתי בה. בכרך זה כלולים עשרים וחמישה מאמרים חדשים פרי עטם של היסטוריונים וחוקרי ספרות מקרב עמיתיו ותלמידיו. המאמרים קשורים כולם לתחומי העניין של ורסס, וחלקם אף ניזונים באופן ישיר מעבודותיו. מוארים בהם תהליכים ואירועים היסטוריים, תופעות ספרותיות, יוצרים וכתבים המעוגנים במרחב החיים והיצירה של יהודי מזרח אירופה מן המאה הי"ח ועד מלחמת העולם השנייה. ייצוג מיוחד ניתן לסופרים שורסס הרבה לעסוק בהם – יל"ג, מנדלי, ביאליק, עגנון – ולשתי הערים שאליהן הוא קשור, וילנה עיר ילדותו ונעוריו וירושלים שבה הוא יושב כבר כמעט שבעה עשורים. הספר נחתם ברשימה מלאה של פרסומיו.

National Jewish Book Award for East European Studies 1999 From 1772 to 1918 the large stretch of eastern Europe that forms the foothills of the Carpathian Mountains was under Austrian rule and known as Galicia. Jews were concentrated more densely here than anywhere in Europe—in large and small towns, in villages, and in estates. Two factors were to contribute to this region developing a distinctive character in the context of east European Jewish history: the impact of Austrian rule and exposure to the German language and culture; and the presence not only of Poles and Jews but also of Ukrainians. To the east of the River San the Ukrainians constituted the majority with the Poles as a sizeable minority; to the west the Poles were the overwhelming majority. In both areas, the triangular relationship between these groups and the Jews deeply affected Jewish life. The nature of the Jewish community of Galicia and its relationship with the Poles, Ukrainians, and other ethnic groups is the core focus of this volume of Polin. Israel Bartal and John-Paul Himka give overviews of the history of the Jewish community and of its relations with the Poles and Ukrainians; Franz Szabo describes the first impressions of Austrian officials of ethnic relations in newly annexed Galicia; Stanislaw Grodziski examines the way the reforms of Maria Theresa and Joseph II affected the Jews, while Hanna Kozinska-Witt investigates the views of the sociologist Ludwig Gumplowicz on the Jewish issue. Other articles examine the consequences of Galician autonomy after 1867 for the Jews, Poles, and Ukrainians; Jewish large landowners in Galicia; the views of the Ukrainian writer Ivan Franko on the ‘Jewish question’; the Jewish role in the election of 1873; and Jewish emigration from Galicia to Vienna. In the New Views section, Janina Rogozik describes the career of the Jewish inter-war parliamentary journalist Bernard Singer; Joanna Hensel-Liwszicowa outlines the social composition of Warsaw Jewry in 1912; and Stephen D. Corrsin investigates levels of literacy among Poles and Jews in late nineteenth-century and early twentieth-century Warsaw. In addition, further articles examine the collapse of the ideal of assimilation in the Kingdom of Poland in the last years of the nineteenth century; the attitude of the National Democratic Party to the ‘Jewish question’; the views of Kazimierz Kelles-Krauz (1872–1905) on Jewish problems; and controversies in present-day Poland over the writings of Jerzy Kosinski. An article about an important Jewish publishing house in eighteenth-century Poland by the pre-war historian Emanuel Ringelblum is presented in translation.

בספר זה מוגש מבחר מפרסומיו המדעיים של פרופ' בן-אריה. המבחר כולל מאמרי מפתח נודעים כמו גם חיבורים חשובים אך ידועים פחות (ובכללם תרגומים של מאמרים שפורסמו באנגלית) ומאמרים חדשים המתפרסמים כאן לראשונה. עוד חידוש הוא אוטוביוגרפיה מדעית, המשלבת את תולדות חייו של המחבר עם תיאור עבודתו המחקרית. נושאי החיבורים מתפרסים על פני משרע רחב של זמן ושל עניינים. הלוז המשותף לכולם, המוצא את ביטויו גם בשם שנבחר לספר, הוא כפול: עיסוק בשטח של הארץ, בנוף, במרחב ודיון בתקופות עבר, כלומר גאוגרפיה היסטורית. חיבורים אחדים במבחר זה עוסקים במהותה של הגאוגרפיה ההיסטורית כפי שהגאוגרפים רואים אותה, וכן במשארים (רליקטים) היסטוריים בנוף ההווה; בהם שני מאמריו הראשונים של המחבר על מערות בית גוברין. חיבורים אחרים עוסקים בגאוגרפיה היסטורית חבלית (רגיונלית) ופיזית; בהם מאמרים על תנודות מפלס הכנרת ועל המוצא ההיסטורי של הירדן מן הימה. עוד נכללים בקובץ מאמרים על ספרות הנוסעים המערביים במאה התשע עשרה ועל חלוצי המחקר המדעי בארץ ישראל; על מפות המדידה הראשונות של ירושלים ועל ציורי נוף של ארץ ישראל; על התפתחות ערי הארץ וכפריה ערב מפעל ההתיישבות הציוני. שני החיבורים החדשים עוסקים בירושלים בראשית ימי השלטון הבריטי. הם משחזרים ומנתחים את התמורות בעיר ואת הפעילות לשימורה ולתכנונה בפרק זמן רב חשיבות אך לא נודע זה.