הספר כולל מבחר מאמרים פרי עטם של חשובי החוקרים במדעי היהדות, בארץ ובחו”ל, על יצירותיהם של חכמי ישראל שעסקו בפירוש התנ”ך וברעיונותיו. הלכה ודרשות, מוסר ומחשבה, שאלות טקסטואליות, לשון וסיפורת וסמלים העולים מן התנ”ך, ועל גביהם ספרות חז”ל ופרשנות ימי הביניים – כל אלה עיצבו את תרבותם והשקפת עולמם של חכמים לאורך הדורות ועמדו ביסוד כתביהם, מן הזמן העתיק ועד העת החדשה. הספר מוקדש לכבודו של פרופ’ חננאל מאק, חוקר פורה במדעי היהדות ומרצה אהוב, חתן פרס ביאליק, שפרסם מחקרים רבים וחשובים בתחום המדרש, התפילה, ספרות בית שני, ופרשנות התנ”ך מימי הביניים עד הספרות החדשה. תרומתו המחקרית רבה ביותר בתחום שבו עוסק ספר זה – התנ”ך כבסיס לרעיונותיהם של חז”ל ושל חכמי ימי הביניים, והדמויות המקראיות בעיניהם.

בראשית האלף השני לפנה״ס עלו לגדולה במסופוטמיה (עיראק וסוריה של היום) בתי מלוכה שונים, אשר התחרו זה בזה על השליטה בארץ הפרת והחידקל. המשותף לכל אותן שושלות היה מוצאן האמורי. המחקר ההיסטורי שלפניכם, המבוסס על מקורות רבים בכתב היתדות (כתובות-מלכים, מכתבים, קובצי חוקים, תעודות כלכליות, ועוד) ועל ספרות מחקרית עדכנית, מציג – לראשונה בעברית – מבט מקיף ומעמיק על תקופה מכרעת בתולדות המזרח הקדום (1600-2000 לפנה״ס לערך), המוכרת בשם התקופה הבבלית העתיקה. תולדות ערי-הממלכה השונות (כגון בבל וחַ׳מוּרָפּי בראשה, או מארי ומלכהּ האחרון זימרי-לים, או אֶכַּלָּתום ואשור בימי סַמסיּ-אַדּוּ) נסקרות כאן בפרוטרוט, תוך הבהרת הרקע הגיאוגרפי של האזור והזיקות השבטיות המורכבות שהתקיימו בין הממלכות האמוריות השונות באותה עת.

הציונות הדתית היא תנועה שנעה בין קטבים. מצד אחד היא שותפה מלאה למעשה הציוני, שהוא פרי יוזמה אנושית מובהקת, ומצד שני היא מכירה בסמכות אלוהית המעורבת בהיסטוריה ובאירועיה. היחס לדמוקרטיה כצורת שלטון וכמערכת ערכים מחדד את המתח היסודי של הקיום הציוני־דתי. ספר זה בוחן את מערכת הזיקות שבין הציונות הדתית לדמוקרטיה בתקופת היישוב ובתקופות השונות של מדינת ישראל, החל מראשיתה, דרך תנופת ההתנחלות בהשראת "גוש אמונים" ועד לשנים האחרונות. כמו כן הוא דן ביחסה של הציונות הדתית לערכים דמוקרטיים ובמיוחד היחס לדמות הערבי.

ספר זה משרטט את דיוקנאותיהם של עשרים מחוקרי הספרות העברית, בתוכם מראשי המדברים בתחום זה בזמננו כגון שמואל ורסס, גרשון שקד, דן מירון, מנחם ברינקר, נורית גוברין, בעז ערפלי, ועד אריאל הירשפלד ויגאל שוורץ. עריכת הפרקים על־פי סדר שנות הלידה של גיבוריהם ממחישה את חילופי הגישות והטעמים בחקר הספרות, אך גם את קווי השיתוף וההמשכיות בין חוקרים בני דורות שונים. בין הקווים המשותפים האלה: השאיפה לדעת הרבה ככל הניתן על מושא המחקר יחד עם מוּדעוּת לחלקיותו ולמגבלותיו של הידע, וכן קשר אמיץ בין המתחים הרוחניים המניעים את החוקר לבין הספרות שהוא דן בה. כל פרק ממחיש בדרכו גם את הזיקה המורכבת בין חקר הספרות העברית לבין המהפכה הציונית ותוצריה. הספר בכללותו מבקש לחשוף עולם מחשבתי חי ומסעיר, שמי שבוחר להקדיש לו את חייו עשוי להפיק ממנו את כל הטעמים.

ספר זה הוא מונוגרפיה מקיפה על דמותו של אחד המנהיגים היהודים המרתקים במאה העשרים ובכלל: הרב עובדיה יוסף . ספר זה הוא גם מדריך מקיף לאחת התופעות הדתיות שהתעוררו ותפסו מקום בתקופת הנהגתו ובכלל: הקבלה והמיסטיקה (ה’נסתרות’). בספר זה שני המקבילים המסעירים הללו נפגשים ומתוך ההתנגשות מעניקים תמונה יוצאת דופן בבהירותה ובזווית שלה באשר לדמותו ההיסטורית של הרב עובדיה , מנהיגותו, פועלו ההיסטורי ומלחמתו הגדולה להחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה.

היהדות הרבנית התגבשה, מנקודת מבט מסורתית, בלא שיג ושיח משמעותי עם הנצרות בראשית דרכה. תמונה מורכבת יותר עולה מן המחקר החדש. לפי מחקר זה, שתי הדתות אינן עומדות ברשות עצמן, אלא כל אחת מגדירה את עצמה ביחס לאחרת, כשמאחורי הפולמוס שהן מנהלות בגלוי מסתתר מצע עשיר של רעיונות וסמלים משותפים. הספר שלפנינו נוקט דרך ביניים. הוא מציב גבולות לכאורה ברורים בין שתי הדתות, כשהוא תולה בהן מאפיינים מנוגדים, כגון הרדיקליזם האסכטולוגי בנצרות הקדומה לעומת דחיית הקץ אצל חז"ל. אך בד בבד הוא מאמץ גישה דקונסטרוקטיבית המוציאה לאור את 'הקרבה המסוכנת' בין שני המרחבים, שקווי הגבול ביניהם כמו מיטשטשים באזורי תפר עלומים. בפרשנות ייחודית המשלבת שתי גישות אלו נחשף הדיאלוג האינטנסיבי עם הנצרות החבוי בשלל מקורות מן התלמוד והמדרש, ובהם הסיפורים החידתיים על ר' אליעזר בן הורקנוס; מחזור האגדות סביב ר' אלעזר, בנו של רשב"י; סיפור מותו על קידוש השם של ר' חנינא בן תרדיון; ואף מעשים בעלי ניחוח פולקלוריסטי כמו אגדת שלמה המלך ואשמדאי או סיפור 'יוסף מוקיר שבת'.

אנו רגילים לחשוב שקבוצה גדולה גוברת על קבוצה הקטנה ממנה במאבק על כוח ועל שליטה, בתחרות על חלוקת משאבים ובהשפעה על הסדר הקיים. באופן דומה, אנו מסיקים כי הרוב חזק משמעותית מהמיעוט, וכי המפלגה השלטת במשטר דמוקרטי מבטאת את בחירת הרוב (היחסי) ואת העדפותיו. ואולם, במציאות הסוציו-פוליטית והכלכלית בישראל, הקבוצה הקטנה גוברת על הקבוצה הגדולה. כיצד זה קורה? איך קבוצה קטנה מצליחה לתמרן קבוצה גדולה, לשלוט בה, ואפילו לשכנע אותה כי היא משרתת את האינטרס של הרוב למרות הפגיעה בו? ספר זה מבקש להתמודד עם שאלות אלה ואחרות, תוך הצבת מראה ביקורתית על חלוקת הכוח והיחסים בחברה הישראלית. המחברים מבקשים להראות כיצד שלוש קבוצות כוח מרכזיות בחברה הישראלית – אליטה פוליטית, אליטה צבאית ואליטה כלכלית – מנצלות את כוחן כדי להנציח את הסדר הקיים כדבר טבעי והכרחי המשרת, כביכול, את כל החברה, אך בפועל פוגע בצרכים ובהעדפות שלה.

שני כרכי הספר תולדות הלשון העברית בהיבט חברתי ולשוני ובהתפלגות גיאוגרפית מנסים לעגן את הדיון בתולדותיה של לשוננו בהוויה ההיסטורית ובמרכזים הגאוגרפיים שיודעי העברית חיו ופעלו בהם, ושפעילותם הלשונית נכרכה בהם. הדיון הזה מבקש לצרף את נקודת הראות הסוציולוגית, הבוחנת את שימושיה של הלשון בדיבור ובכתב; את תפקודיה בחיי החברה היהודית; את השינויים החברתיים במעמדה של הלשון בחיי המשתמשים בה ואת יחסם למצב הלשוני של האומה עם נקודת הראות הבלשנית הבוחנת שינויים והתפתחויות בהיערכות הפנימית של הלשון ובסגנונות הכתיבה הספרותית, ההלכתית וההגותית.

ספר זה מוקדש לעיון במשפט, לחימה ואתיקה צבאית. הוא דן בנושא מנקודת המבט של צה”ל, ומתמקד בהקשרים של ניהול סכסוכים מזוינים עכשוויים, ובמיוחד במבצע צוק איתן. הספר מכוּון לסייע למפקד, לחייל ולאזרח; להבהיר את משמעות עקרונות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי ואת יסודות האתיקה הצבאית, וכן להציג את המוּרכּבות הכרוכה ביישומם הלכה למעשה. הניתוח מתבסס על ראיונות עומק עם אנשי צבא ועם אנשים מובילים במחקר אקדמי בתחומי המשפט, המוסר והאתיקה. הספר מתבסס על ניסיונו הצבאי של המחבר, שיסודו בהיכרות מעמיקה עם תחום הצליפה, על השתתפותו הפעילה במבצע צוק איתן – ומבצעים קודמים – כמנהל ידע בתחום הצליפה של צה”ל וכאחראי לתחקירים המבצעיים בתחום, ועל מומחיותו בתחום לימודי הצבא. כמו כן, הניתוח מתבסס על כישוריו כאנתרופולוג המיומן בעבודת שדה, המושתתת על הבנת תופעות חברתיות ‘מבפנים’, תוך התבוננות עמוקה ומתמשכת. “[יש] להטמיע בצה”ל הוראות להכשרות החיילים והמפקדים בכל הנוגע לעקרונות המשפט הבין‑לאומי, ולהבטיח כי במסגרת ההכשרות יוקצה פרק זמן מתאים לנושא דיני הלחימה”. (מבקר המדינה, דוח מיוחד על מבצע צוק איתן, מרס 2018)

כיצד יש להבין שירה? הספר משחק מטפורה מציע מבט אחר ורענן על תהליך ההבנה. הספר חוקר את היחסים הדינמיים בין מילים למשמעותן המשתנה במסגרת המטפורה ומדגים את השימוש בהם בקריאה גמישה, רב-קולית, בשיריו של יאיר הורביץ מתוך הספר יחסים ודאגה (1986). הספר מציע מבט ייחודי המאפשר לראות ‘מסלולי הבנה’ ויישומים אפשריים של חקר המטפורה בתחומי ידע נוספים. "זהו מחקר… מקיף וחשוב. לא עוד המטפורה כיחידה לשונית אחת, אלא כאינטראקציה דינמית ומשתנה בין מספר ‘מערכות ייחוס’ בטקסט. אין כאן מעקב פשוט אחרי פילוסוף אחד או מתודולוגיה אחת, אלא עימות של כמה מסורות כדי להסביר את קונספט המטפורה ואת הפירוש הדינמי כפי שמשורר מאוד מטפורי ואניגמטי השתמש בה. שני הקטבים הללו – האבסטרקטי פילוסופי והמורכב אינטרפרטטיבי – נלקחים בחשבון… [בכך תורם המחקר] לתאוריה הכללית של המטפורה וגם למחקר המדעי של השירה העברית המודרנית." (בנימין הרשב)

מה לבשה גולדה לארוחת ערב דיפלומטית? איך קנו לחם בשכונת הפועלים? מי אִפשר לזלמן ארן ליהנות מהפסקת סיגריה בשבת? בזמן "פירוק" הבית לאחר פטירת שרגא ודבורה נצר, מצאה בתם פרופ’ רנה שפירא מטמון: מגירה גדושה בפתקים מחברי מפא”י ובפנקסים כתומים בכתב ידו של אביה, שכונה "האיש החזק במפא"י" או "יד ימינו של בן גוריון". העיון בפתקים, בארכיון הלא רשמי הזה, הוליד פרץ של זיכרונות מהבית, משכונת הפועלים בה שכן, מהתקופה של טרום וראשית המדינה. זהו ספר שהציבורי והאישי משמשים בו בערבוביה, בדיוק כפי שהיה בית הוריה, והוא מספק תובנות חדשות על הדור ההוא, על מנהיגיו ועל אנשיו.

בספר זה ימצא הקורא המשך לשני ספריו הקודמים של המחבר הדרך הממוצעת ו האמת הכפולה , שנסבו על עמדות אמצע בהגות היהודית המודרנית, שביקשו לשלב מסורת ומודרנה, והציגו גישות שונות להתמודדות עם המתח שבין התבונה להתגלות, בין הדת לדעת. ספר זה מציג לקורא את ההוגים המודרניים בזמננו, האוחזים באחת מעמדות השילוב האלה, הלא היא העמדה הדיאלקטית. יש בין ההוגים האלה מי שסברו כי המתח ניתן לפתרון, והקרע בתודעת האדם בין השכל לרגש, בין המוח ללב, ניתן לאיחוי, ויש מי שסברו כי הדיאלקטיקה בין קוטבי המתח היא בלתי פתירה, עמדה קרובה לעמדה הביניימית הקרויה עמדת “האמת הכפולה”. עמדת כמה מההוגים אינה ברורה, וחוקריהם חלוקים בשאלה אם פתרו את המתח והציעו איחוי אם לאו. גם המחבר מציע את דעתו במחלוקות אלו. הספר שלפניכם עוסק בעמדותיהם הדיאלקטיות של הרב קוק, הרב סולובייצ’יק, הרב א”י השל, מיכאל רוזנק, ש”ה ברגמן, ליאו שטראוס, ע”א סימון, אמיל פקנהיים, הרב מרדכי ברויאר ודודו הרב יצחק ברויאר, תמר רוס, הרב שג”ר, משה מאיר, מיכה גודמן ואלחנן שילה. בנוסף, מוצגות פרשנויות להוגים אלו משל אבינועם רוזנק, אליעזר שביד, אביעזר רביצקי, אבי שגיא, בנימין איש-שלום, אהוד לוז, דב שוורץ, הרב יובל שרלו, לורנס קפלן וחיים רכניצר. המחבר מערער על כמה מפרשנויות אלו ומציע פרשנות משלו. מסקנת החקירה היא כי מלומדים רבים ערים למתח הדיאלקטי שבין התבונה להתגלות, וחלקם סבור שיש לו פתרון. עם זאת, על-אף הפרדוקסליות שבעמדת “האמת הכפולה”, הגורסת שקיימות שתי אמיתות סותרות ועלינו לחיות עם שתיהן בעולמנו זה או עד לעתיד אוטופי או משיחי, יותר ויותר הוגים מקבלים אותה ונמנעים מעמדות אפולוגטיות ואשלייתיות האוחזות בעמדת הזהות בין שני התחומים או בעמדת התחומים הנפרדים, לפיהן אין כלל מתח או סתירה ביניהם.