"אל תעשי שום דבר אחר, כתבי", אמר הסופר רמון קנו למרגריט דיראס הצעירה, וזו אכן המשיכה וכתבה עשרות ספרים, אך אצלנו היא ידועה דווקא בשל סרטיה, ובראשם "הירושימה אהובתי" והסרט שעשה ז'אן ז'אק רנו על נעוריה בהודו-סין - "המאהב". הספר, בעריכתו של פרופ' יהושע ישועה, מקבץ ארבע מיצירותיה של דיראס שטרם תורגמו לעברית: "סגן הקונסול", לעדותה שלה, הוא "ספר שנצעק בכל מקום ללא קול... הוא מטורף, מטורף מרוב תבונה, סגן הקונסול". על "שבי הקסם של לול ו. שטיין" אמר לאקאן: "היא לא צריכה לדעת שהיא כותבת את מה שהיא כותבת, כי היא עלולה להגיע לאבדון. וזו תהיה קטסטרופה". "לכתוב" היא מסה העוסקת בדבר החשוב ביותר לדיראס - עצם הכתיבה. הנובלה "מותו של החייל האנגלי הצעיר", שפורסמה אף היא בספר "לכתוב", חותמת את ההרהורים על הכתיבה ומראה כיצד נעשה הדבר הלכה למעשה.
היצירות תורגמו לעברית על ידי נורית פלד אלחנן, שאף הוסיפה אחרית דבר.
