ההזדמנות שהוחמצה

בשנות השבעים של המאה העשרים נפתחה הזדמנות ליהודי בריה"מ לצאת ממנה, על רקע הדטאנט של שתי המעצמות הגדולות.

התנועה למען יהודי בריה"מ הייתה מורכבת משלושה גורמים:
1. יהודי בריה"מ ובעיקר הסרובניקים הפעילים;
2. מדינת ישראל שהזרוע המרכזית שלה הייתה "נתיב";
3. יהדות העולם שבאה לידי ביטוי בארגונים לאומיים שפעלו בדרך כלל באופן מתואם וניסו להשפיע על מהלכים פוליטיים.

תיקון ג'קסון-ווניק קבע את הזיקה שבין הסכמי הסחר בין המעצמות לבין זכויות אדם ויציאת היהודים מבריה"מ.

אך התיקון לא סייע ליציאתם של היהודים, ויתרה מכך – הוא גרם להחמצת ההזדמנות.

מחקר זה בא להוכיח שהתנועה היהודית לא השפיעה על פתיחת שערי בריה"מ.

שערי בריה"מ נפתחו כשמיכאיל גורבצ'וב החליט להנהיג רפורמות מרחיקות לכת במשטר הסובייטי, ההגירה הגדולה החלה ערב התפרקותה של בריה"מ, והגיעה לשיאה עם פירוקה.