התפקיד שמלאו אדמונד וג'יימס דה-רוטשילד בבניינה של ארץ-ישראל עדיין לא נחקר לעומקו, ועד היום אין משיגים מה גדול היה היקף פעולתם. המתיישבים בארץ-ישראל בשתי עשרות השנים האחרונות של המאה שעברה, שלא ידעו לזהות את מיטיבם הפועל בעילום-שם, נהגו לכנות את הברון אדמונד דה רוטשילד "הנדיב הידוע"; ואילו לאחר מכן בא השם "פיק"א" (ראשי תיבות שמה האנגלי של "החברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל") והסתיר מעין רואים את שקידתו האישית של הבן ג'יימס על עניין ההתיישבות. לאב ולבן גם יחד היה חשוב מכל לראות ישוב יהודי בר-קיימא מתבסס בארץ-ישראל, ואילו הכרת חלקם במפעל הזה לא נחשבה בעיניהם. אולם משנת 1882, שבה החלה מעורבותו של הברון אדמונד במפעל בניין הישוב, ועד לשנת 1957, שבה נתפרקה "פיק"א", הייתה תרומתם של האב והבן למפעל עצומה. את ערכה כמעט אין לאמוד במונחי כסף, ובוודאי לא בממדים של מאמץ אנוש. ספר זה, כדברי המחבר, פרופ' שמעון שאמה, אינו עוסק בתולדות הציונות. אבל תולדותיה של הציונות היו שונות מאוד בוודאי אלמלא היוזמות שהוא מתארן כאן. הספר גם אינו ביוגראפיה של הברון אדמונד ובנו ג'יימס, אף שהוא עוסק בפרק של חייהם, שאותו היו מעריכים שניהם בוודאי כחשוב ביותר. מן הגנזך העשיר של "פיק"א" העלה המחבר תמונה מפורטת, עשירה וחיה של פרשה אפית. בדייקנות מדעית, בבהירות ובסגנון מזהיר מתאר הוא את פרשתו של מפעל חלוצי מופלא.

Jewish Art is an annual publication of the Center for Jewish Art of the Hebrew University of Jerusalem. The only scholarly periodical in its field, it is also intended for art connoisseurs and laymen – in fact, for everyone interested in Jewish art and its interrelation with world art.

העם המצרי וארצו קרובים אלינו יותר מכל העמים והארצות הערביים הסובבים אותנו. היו שנים שמצרים שלטה בארץ ישראל והיו שנים שהייתה ארץ שכנה. בעת החדשה, משנעשתה לגדולה שבארצות הערביות בכוח, בעצמה פוליטית ובהתפתחות תרבותית, קיבלה מצרים משנה חשיבות בעינינו בעתות מלחמה ובעיקר בעתות שלום, שכן היא המדינה הערבית הראשונה שהכירה במדינת ישראל והושיטה לה יד לשלום. ההתעניינות בנעשה במצרים בקרב הציבור הישראלי, ובמיוחד תלמידי מוסדות החינוך, הלכה וגברה במרוצת השנים האחרונות. כל העוסקים בעניין זה שותפים לחיפוש מתמיד אחר מקורות בעברית. ספר זה, שכתב בר סמכא – מחשובי חוקרי מצרים המודרנית – פורס לפני הקורא העברי יריעה רחבה של התפתחות התנועה הלאומית במצרים בדורות האחרונים. עיקר עניינו של הספר בתמורות המדיניות, אך הוא מאיר גם תחומי כלכלה וחברה ועוסק הרבה בתמורות הרוחניות והתרבותיות, במלחמותיה של מצרים בדרכה לעצמאות מדינית, במאבקיה עם מעצמות-על, בקשריה עם אחיותיה הערביות ובעיקר בלבטיה בינה לבין עצמה בחיפוש דרכה. כל אלה זוכים כאן לסיכום מאיר עיניים.

מחבר הספר, מלקולם הי, קתולי בן העם הסקוטי, אוהב ישראל שהיה עד לרדיפת יהודים בימינו, שהגיעו לשיאן בשואה. המחבר מצא שיש לחפש בעולמה של הנצרות את שורש שנאת ישראל בדורות שעברו. הספר דמי אחיך: שרשי האנטישמיות הנוצרית הוא פרי עבודתו המעמיקה ורבת השנים של המחבר בנושא שנאת ישראל הכתובה בידי אוהב ישראל. ספר עזר למורה, לתלמיד, לקורא המשכיל ולכל המבקש לדעת את שורשי האנטישמיות.

אסופת מאמרים זו של אדוארד פוזננסקי היא אסופה המכילה חלק גדול של הדברים שהוא כתב על הנושאים השונים שהעסיקו אותו. מתוך תוכן העניינים: על יסודות המתמטיקה הפרובלמאטיקה החדשה בפילוסופיה של המתמטיקה לוגיקה ולשון המחלוקת על האנאליטי והסינתטי פתרון חדש לבעיית פסוקי-תנאי נוגדי-מציאות הלוגיקה של הנורמות פילוסופיה של המדע מושג האמת בתחום הפיסיקה בעיות בפילוסופיה האנאליטית של זמננו האסכולה הפולנית תרומתם של יהודים לפילוסופיה הפולנית על החינוך הגבוה זכרונות על יאנוש קורצשאק נכללו באסופה זו גם חיבורים שכתב בתקופה שלפני עלייתו לארץ והם תורגמו מפולנית לעברית. החיבור המרכזי על האופראציונאליזם היה נושא להרצאה שהרצה בשעת ביקור בירושלים בחוג של מתעניינים בפילוסופיה. לאחר ההרצאה חזר חוג קטן של תלמידים בכירים שבסמינריון בראשותו של שמואל הוגו ברגמן לעניין שהועלה על-ידי פוזננסקי בהרצאתו, על-פי הטכסט שנדפס בספר ליובלו של קוטארבינסקי. אולם אסופת מאמרים זו, ככל שהיא מבטאת את האינטרסים השונים של פוזננסקי - והוא נקרא בפי כולנו אדק - אינה נותנת ביטוי שלם למגוון האינטרסים שלו, שהרי ביניהם היו כאלה שלא מצאו גיבוש בדברים שבכתב. אדק היה לו עניין רב בספרות ובמיוחד בשירה וזכרונו המובהק עמד לו בכך כי ידע פרקים שלמים של השירה בעל-פה. הדברים אמורים בשירה בשפות שונות, אך בייחוד בשירה הרוסית והפולנית. היה לו עניין רב במוסיקה ובספרות ילדים וכמובן עניין בצילום ועניין זה על-פי טיבו אינו בר-ביטוי באסופת חיבורים. נערכו תערוכות מצילומיו של אדק שראה את עצמו כצלם חובב אולם הגיע לרמה של יכולת שוודאי מותר למנותה עם יכולת מקצועית ממש. מבוא מאת נתן רוטנשטרייך

עורך הסדרה: שלמה מורג. מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקר הערכה החושף את גורמי ההצלחה והכישלון של החינוך היהודי בישראל. במחקר זה נחקרה השפעתם היחסית של מאפייני בית הספר ומאפייני הרקע של התלמידים על ההישגים בלימודים ונבדקה מידת ההתאמה בין דרגת ההישגים של התלמידים ובין תביעותיה של תכנית הלימודים. ממצאי המחקר ומסקנותיו, שנתפרסמו ביוני 1977, משמשים עד היום חומר עיון, לימוד ויישום לכל הגורמים העוסקים בחינוך בישראל ורוצים בשיפורו.

זהו ספר מבוא לתורת ההכרה מנקודת הראות של החינוך. הוא מציג אחדות מהבעיות המרכזיות של תורת ההכרה, בייחוד אותן בעיות שפותחו בפילוסופיה החדישה, ומטפל בהן בדרך אנליטית שלאור החינוך. הספר תנאי הידיעה מערב את הקורא בתהליך ההתבוננות הפילוסופית בטבעה של הידיעה ובתנאיה וממריצו להעלות פתרונות והערכות משלו לבעיות המוצגות ולהשפעותיהן על החינוך.