More than fifty years ago the discovery of scrolls in eleven caves beside the Dead Sea ignited the imagination of the world. Expectations abounded that the scrolls would reveal actual contemporaneous accounts of the birth of Christianity, perhaps even of the life of Jesus. The research that followed—its inner logic, and what its impassioned highly controversial theories reveal about the framing of facts and the interpreting of texts—is what interests philosopher Edna Ullmann-Margalit in this thoroughly absorbing book. Since the inception of Dead Sea Scrolls research, a central theory has emerged. Known as the Qumran-Essene Hypothesis, it asserts that the scrolls belonged to the Essenes, a sect whose center was at the nearby site of Qumran. In Out of the Cave , Ullmann-Margalit focuses on this theory and the vicissitudes of its career. Looking at the Essene connection, the archaeology of Qumran, and the sectarian nature of the scrolls community, she explores the different arenas in which contesting theories of the scrolls do battle. In this context she finds fascinating examples of issues that exercise philosophers of science as well as the general public issues that only amplify the already intrinsic interest of the Dead Sea scrolls.

מה היו יחסי הכוחות בקרבות יהודה המקבי ובמלחמת העצמאות? האמנם לפנינו מלחמת מעטים נגד רבים, כפי שמקובל לחשוב? שאלות אלו נדונו ביום עיון שבית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית קיים בדצמבר 1999. המשתפים היו תמימי דעים שדיון ביחסי כוחות אסור לו להצטמצם למניית מספרי הלוחמים וכי חובה לתת את הדעת על שורה של משתנים נוספים. עם זאת, יש חשיבות גם למספרי הלוחמים. לגבי מלחמות יהודה המקבי הושמעו הערכות מנוגדות, ואילו לגבי מלחמת העצמאות, שררה הסכמה רחבה שאין לקבל בצורה גורפת את התפיסה של ניצחון המעטים על הרבים. בקובץ הנוכחי מתפרסמים לראשונה מסמך מטכ"לי משנת 1952, ומחקר של יהושע בן-אריה שנערך בענף היסטוריה בצה"ל בשנת 1955. משותפת להם המסקנה שמבחינת מספרי החיילים אין לדבר על ניצחון המעטים על הרבים במלחמת העצמאות. כן מתפרסמים כאן מאמרים המתבססים על הרצאות ביום העיון: מאמריהם של בצלאל בר-כוכבא וישראל שצמן על קרבות יהודה המקבי; של בני מוריס ועמיצור אילן על הערכת יחסי-הכוחות במלחמת העצמאות; של אייל נווה ומרדכי בר-און על הבנייתו של הזיכרון הקולקטיבי הישראלי על יחסי-כוחות אלה והדרכים האפשריות להמחשת העובדות בספרי הלימוד; של שמריה בן-פזי, משה ארנוולד ונמרוד הגלעדי על שלושה מקרי בוחן: צפת, הרובע היהודי בירושלים העתיקה, והמושבה רחובות. מסתו של יוסף הלר הל מרכזיות מוטיב 'מעטים מול רבים' בחשיבתו של דוד בן-גוריון מרחיבה את היריעה שנפרסה ביום העיון.

האם החלום במקרא נחשב גורם מגשר בין האדם לאלוהיו, בבחינת 'סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה', או אינו אלא שווא והבל, 'תַּרְמִת לִבָּם' של בני האדם? האם עמדות מקראיות מנוגדות אלה יכולות למצוא את מקומן בתוך תפיסה אחת של החלום ושל תפקידו בחיי האדם? על רקע השאלות האלה, הנוגעות לחלום במקרא בכללותו, הספר מתמקד בחלומות התגלות: חלומות שבהם האל מופיע בפני החולם ואומר לו את דבריו בפירוש. המחברת מתחקה אחר גלגוליו של סוג חלום זה משורשיו – בטקסי מקדש קדומים או בהוויית החיים הנוודית של אבות האומה – ועד להשתמרותו החלקית בתיאורי התגלות נבואיים וחכמתיים המצויים על גבול החלום. ריבוי ההשקפות והדו-ערכיות המאפיינים את ההתייחסות המקראית לחלום בכללותו מסייעים להבין גם את התופעות המיוחדות לחלומות ההתגלות. גיבור נבחר האל (יעקב), נכרי המְסכן אותו (אבימלך, לבן) ומלך חכם (שלמה) הם הטיפוסים העומדים במוקדן של שלוש מסורות עיקריות על חלומות התגלות במקרא. בספר נחקרים הדפוסים המאפיינים כל אחת ממסורות אלה וכן התמורות שחלו בהן במשך הזמן. השוואות עם ספרות המזרח הקדום מחד גיסא ועיונים פילולוגיים פנים-מקראיים מאידך גיסא הם הכלים העיקריים בחקירה זו.

This book proposes to answer a basic need in the historical geography of the Land of Israel, its implications for scholarship in Hebrew and Aramaic linguistics, Bible studies and numerous other areas. The earliest scholars of historical geography of the Holy Land served a large proportion of ancient toponyms preserved in Arabic speech right up to modern times, and as a consequence, Arabic toponyms became a major source for the identification of ancient sites. For students of Hebrew and other Semitic languages, the toponymy of the Land of Israel provides a kind of ancient 'recording' of a pre-Arab linguistic inventory; in addition, scholars of Bible and Rabbinics, Qumran studies, Samaritan studies, early Christianity and the history of Islam find it of importance frequently. However, the problem is that as yet, the use of this valuable tool is not governed by any clear-cut rules. Scholars could always find corroboration for any proposed identification by pointing to a certain Arabic place name. The present volume is an attempt to formulate rules of toponym preservation based on positive identifications, and through these rules to deal with various historical and linguistic questions. Includes Maps and Photographs

ספר זה מקבץ את מאמריו של משה ויינפלד בנושא הליטורגייה היהודית הקדומה ובוחן את התפתחות התפילה היהודית על כל שלביה. מאמרים אלה, שאחדים מהם נחשבו מיד עם פרסומם נכסי צאן ברזל של מחקר תפילות ישראל, פורסמו באכסניות שונות, ויש בכינוסם משום סינתזה מחקרית מקיפה של הנושא. נקודת המוצא של חטיבת המאמרים הראשונה היא הספרות המזמורית שבמקרא, וזו נבחנת הן מצד שורשיה במסורת המזמורית העשירה של ספרויות המזרח הקדום הן מצד השפעתה על המסורת הליטורגית המאוחרת יותר. החטיבה השנייה מוקדשת לתפילה היהודית כפי שנתגבשה אצל חז"ל. המאמרים הבאים מתמקדים בעיקר בספרות הליטורגית המגוונת שנשתמרה למקוטעין במגילות מדבר יהודה, ואף כאן הדיון מתייחס לשורשים המקראיים של טקסטים אלה וכן למקבילותיהם בספרות חז"ל. אסופת המאמרים פורסת מחקר רחב יריעה של הליטורגייה היהודית הקדומה. המאמרים בוחנים את המסורת הליטורגית היהודית כפי שנתפתחה בתקופות שונות ובבתי יוצר מגוונים ועומדים על הזיקה ההדדית בין הטקסטים ועל השפעתם על המסורת הנוהגת כיום. נידונים בהם עניינים כגון גלגוליהם של מוטיבים ורעיונות, ז'נרים ספרותיים, קווי דמיון ושוני בין מסורות ומגבשים ספרותיים (ספרות המזרח הקדום, המקרא, ספרות בית שני ומגילות מדבר יהודה, ספרות חז"ל), דגמי ניסוח ומוצאם החברתי-תרבותי.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905

מרובים התחומים בחיי הרוח והתרבות של ישראל ושל העמים אשר חקר הפרופ' דוד פלוסר ופרסם עליהם את מחקריו. ואולם את עיקר תרומתו ראה בחקר חיי הרוח והתרבות וחיי החברה של ימי הבית השני. לדעתו, תקופה זו טבעה את חותמה על חיי הרוח והחברה של היהודים לדורות ורבה הייתה השפעתה גם על התהוותה של הנצרות ועל תולדותיה. מספר רב של מחקרים מכוונים להעלות סוגיות מרכזיות בעולמה של היהדות כמו מחשבת ישראל בימי הבית השני, קידוש השם וכיוצא באלו; מחקרים אחרים מבררים פרטי פרטים של מטבעות לשון או של נוסחאות ברכות ותפילות. אלו ואלו מצטרפים להארת עולמה של היהדות והחברה היהודית. פלוסר פרסם את מחקריו בלשונות רבות ובמסגרות מחקר מגוונות. בקובץ שלפנינו מאמרים שפרסם בעברית באכסניות שונות. למאמרים רבים עוד הספיק להוסיף נספחים והערות. כמה מאמרים מתפרסמים כאן זו הפעם הראשונה.

בין התחומים הרבים בחקר חיי הרוח והחברה של יהדות בית שני עסק הפרופ' דוד פלוסר ז"ל בחקר המגילות הגנוזות ובתולדותיה של כת קומראן, היא כת האיסיים שעליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מאז ראשית גילוין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטים, בליבון משמעותם של פשרים ושל תפילות ובגילוי כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. בלמדנות מופלגת ובשאר רוח מנתח פלוסר את השקפת עולמם ואת אורח חייהם של אנשי כת קומראן ואת מקומה של הכת בין הזרמים והתנועות בישראל, ביניהם זרמים אפוקליפטיים אחרים, בימי הבית השני. פרקי הספר הם מאמרים שהתפרסמו באכסניות שונות ובקבצים שונים ולקראת כינוסם הוסיף פלוסר והשלים דברים גם בצורת הערות וגם בצורת נספחים לפרקים. כמו כן כתב כמה מאמרים חדשים אשר מופיעים כאן לראשונה. פרופ' דוד פלוסר (2000-1917) היה מגדולי החוקרים בארץ, חוקר בעל שם עולמי, איש רוח רב תחומי ומבריק, מקורי ותוסס שהקדיש את חייו בעיקר לחקר רוחו של עם ישראל בתקופת הבית השני ובראשית תקופת התנאים. עבודותיו תרמו תרומה ראשונה במעלה לחקר הספרות היהודית ההלניסטית, תולדות הכתות בישראל בשלהי ימי הבית השני וספרות כת קומראן ומשנתה התאולוגית. הוא אף תרם תרומה מיוחדת במינה להבנת התהוות הנצרות ועמד על חשיבות חקר היהדות להארת הנצרות הקדומה. כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנה נכונה של תרבות ישראל בהתפתחותה.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905 ישנם בספר תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.

אחרי הברית החדשה אין אף מסמך היסטורי התורם כה רבות לידיעתנו את הנצרות הקדומה כמו תולדות הכנסייה של אוסביוס בישוף קיסריה. אוסביוס, שזכה לכינוי "אבי ההיסטוריה הכנסייתית", כתב על ההתרחשויות מתחילת הכנסייה ועד התנצרותו של קונסטנטינוס הגדול, הקיסר הרומי. אוסביוס מתאר לא רק אירועים אשר הוא עצמו היה עד להם בדור המפנה של קונסנטינוס, אלא גם משמר מסמכים רבים שלולא חיבורו זה היו אבודים לנו. עכשיו לראשונה ניתן לקרוא בתרגום עברי על התפזרות הנצרות באימפריה הרומית, עימותים בין נוצרים ליהודים ונוצרים לפאגאנים, רדיפות אכזריות, ויכוחים תיאולוגיים חריפים, ועל האירועים שקדמו להכרתה הרשמית של הכנסייה ע"י קונסנטינוס.

בתוך החומר הספרותי הרב בכתב היהודי קטן יחסית חלקו של הכתב הרהוט והוא נדון עד כה בעיקר בשולי הדיונים בכתב היהודי ככלל. לעומת זאת, רוב החומר הלא ספרותי ממדבר יהודה נכתב בכתב היהודי הרהוט. פענוח של טקסטים בכתב רהוט מעמיד קשיים מיוחדים על שום שתי תכונות בולטות של כתב זה. האחת היא ריבוי גוני-צורה של כל אות מאותיות האלפבית ולעומת זאת הידמות של אותיות זו לזו. התכונה השנייה היא כתיבת צירופי אותיות או, במקרים קיצוניים, מלים שלמות, בלי הרמת הקולמוס ממצע הכתיבה, לעתים קרובות תוך ויתור על הקווים הייחודיים של כל אות ואות. כל זה מאלץ את הקורא לנסות ולפענח את הכתוב לא על פי האותיות לבדן אלא אף לפי ההקשר התוכני. קריאת טקסטים בכתב רהוט דורשת נסיון ואימון בצד ניתוח שיטתי ועיקוב קפדני אחרי פרטי הצורות. לעתים נותרים חילוקי דעות בין החוקרים לגבי קריאות מסוימות ובמקרים בודדים אף קרה שטקסט שלם לא נתפענח חרף נסיונות חוזרים ונשנים של חוקרים שונים, בהיותו כתוב בכתב רהוט במידה יתרה. פענוח נכון של טקסטים ותיארוך של תעודות בלתי מתוארכות הם למעשה מן המטרות העיקריות של חקר התפתחות הכתבים השונים. אוצר המילים של התעודות הוא חלק מן המילון של הלשון. קריאות שגויות עשויות להכניס למילון מלים או צורות דקדוקיות שאינן קיימות. חוקרי הלשונות והטקסטים הקדומים, חוקרי ספרות קדומה והסטוריונים אינם תמיד מודעים לבעיות הכרוכות בקריאת תעודות קדומות ושואבים את החומר מן התעתיקים. לפיכך יש להזהר בפרסום התעתיקים ולהזהיר את הקוראים מפני קריאות לא ודאיות שעשויות להיות להן השלכות על מחקרים בתחומים שונים. הספר עוסק בתעודות הארמיות והעבריות שבכתב רהוט ממדבר יהודה מן ההיבט הפליאוגרפי (התפתחות הכתב), ומן ההיבט האפיגרפי (קריאת הטקסטים).תיאור הכתב כרוך בניתוח יסודי של האותיות לרכיביהן ועיקוב אחר אופן התרהטותן.